ישראל צבי הבר: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל צבי הלוי הבר]][[קובץ:15-02-2018-00-48-49-3-740x623.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל צבי הבר (באמצע) יחד עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] (מימין) ואביו הרב [[חיים אליעזר הבר]] (משמאל)]]

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונות נעלים, והיה בעל זכרון מופלא ומעמיק מאוד, היה בעל חוש נגינה מיוחד במינו. אפיינו אותו יושר אמת ושמחה, ובמיוחד יראת-שמים ו[[אהבה]] עזה ללימוד התורה.  

כשהגיע הרב הבר לגיל 11, הכניס אותו אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']], שם החל ללמוד [[תניא]] עוד לפני גיל [[בר מצוה]]. בלודז' התגורר אז הרב [[זלמן שניאורסון]], נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]], והיה מתוועד בישיבה מידי פעם ב"[[סעודה שלישית]]". ב'[[יחידות]]' הראשונה שלו, אמר [[הרבי]] לרב הבר שמכיון שלמד ב[[לודז']] בטח זכה להכיר את ר' זלמן שניאורסון. אחד מבניו של ר' זלמן, פעל על בחורי הישיבה להחליף את נוסח התפילה מנוסח [[פולין]] לנוסח אדמו"ר הזקן.

ב[[חנוכה]] [[תרצ"ה]] עלה אביו ל[[ארץ הקודש]] על מנת להשתקע, ובערב [[יום כיפור]] [[תרצ"ו]] הצטרפה אליו משפחתו. מכיוון שבישיבת [[תורת אמת ירושלים]] לא למדו אז בחורים צעירים, ולכן במשך כשנתיים וחצי למד הרב הבר בישיבת "תורה ויראה" השייכת לזרם הקנאי הירושלמי.

גם את רעייתו עודד הרבי לעסוק בעניני ארגון [[נשי ובנות חב"ד]], והגדיר אותה כאחת "מראשי המתעסקות" בזה. בשלב מסויים חש הרב הבר כי ההעדרות הממושכת של רעייתו מהבית פוגעת בהתמסרותה לענייני הבית. מבלי שכתב על כך לרבי, הופתע לקבל מכתב ובו נאמר "לפלא שאין האנשים עוזרים להנשים בעבודתן בקדש בארגון [[נשי ובנות חב"ד]]".  

ב[[התוועדות]] [[חג הסוכות]] שנערכה בחצר [[השאלאש]], לאחר שהרבי כיבד את הזוכה בגורל לומר [[לחיים]], המשיך ואמר "און דער לאדז'ער תמים" [= והתמים מלודז'. הכוונה: שגם הוא יאמר [[לחיים]]].