542
עריכות
משתמש:דער חב"דסקער/השתתפות בממשלת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
עם פרוץ [[מלחמת השחרור]], הוקמה ב[[ארץ ישראל]] ממשלה זמנית בה היה חבר הרב יצחק מאיר לוין, יו"ר אגודת ישראל וחתן האדמו"ר | עם פרוץ [[מלחמת השחרור]], הוקמה ב[[ארץ ישראל]] ממשלה זמנית בה היה חבר הרב יצחק מאיר לוין, יו"ר אגודת ישראל וחתן האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] מגור. | ||
לאחר שנערכו הבחירות הראשונות לכנסת והוקמה הממשלה הראשונה, הצטרף אליה הרב יצחק מאיר לוין כנציג אגודת ישראל וכיהן בתפקיד שר הסעד. | לאחר שנערכו הבחירות הראשונות לכנסת והוקמה הממשלה הראשונה, הצטרף אליה הרב יצחק מאיר לוין כנציג אגודת ישראל וכיהן בתפקיד שר הסעד. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ההבלגה התפוגגה לחלוטין כאשר החל המאבק הגדול כנגד גיוס בנות. אנשי השמאל ששלטו שלטון ללא מצרים בארץ הקודש, ניסו לחוקק חוקים כאוות נפשם, גם כאשר הדבר גרם בפועל לכפיה חילונית נגד שומרי המצוות. כך נוצרה יוזמה לגיוס בנות לצה"ל, מה שגרם לסערה רבתי בקרב היהדות הדתית והחרדית בארץ הקודש וברחבי תבל. נפתח מאבק מר ונוקב שכלל מחאות והפגנות על ידי כל פלגי היהדות החרדית. | ההבלגה התפוגגה לחלוטין כאשר החל המאבק הגדול כנגד גיוס בנות. אנשי השמאל ששלטו שלטון ללא מצרים בארץ הקודש, ניסו לחוקק חוקים כאוות נפשם, גם כאשר הדבר גרם בפועל לכפיה חילונית נגד שומרי המצוות. כך נוצרה יוזמה לגיוס בנות לצה"ל, מה שגרם לסערה רבתי בקרב היהדות הדתית והחרדית בארץ הקודש וברחבי תבל. נפתח מאבק מר ונוקב שכלל מחאות והפגנות על ידי כל פלגי היהדות החרדית. | ||
בשלהי קיץ [[תשי"ב]] הסערה הלכה והתעצמה, ובראש חודש [[אלול]] נערכה הפגנת ענק, כאשר הדובר הראשי היה הפוסק | בשלהי קיץ [[תשי"ב]] הסערה הלכה והתעצמה, ובראש חודש [[אלול]] נערכה הפגנת ענק, כאשר הדובר הראשי היה הפוסק ה[[חב"ד|חב"די]] הרב [[חיים נאה]], אשר כיהן גם כחבר ועד הרבנים של אגודת ישראל. | ||
בשבועות הבאים החלו דיבורים ראשונים על יציאת אגודת ישראל מהקואליציה. אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור מהיהדות החרדית הבינו כי אי אפשר עוד לשבת ליד שולחן הממשלה כאשר זו עומדת לגייס בכפיה את בנות ישראל. ב[[כ"ח אלול]] הודיע הרב לוין על פרישה מהממשלה ומהקואליציה בהוראת ראשי מועצת גדולי התורה. במקביל, גם מפלגת פא"י הודיעה על פרישה. בעיתוני ערב ראש השנה התבשר עם ישראל על שינוי מהותי במדיניות החרדית: לא עוד שיתוף פעולה עם הממשלה, אלא מעתה היראים לדבר ה' יהיו באופוזיציה וילחמו בעוז במחרפי ה'. | בשבועות הבאים החלו דיבורים ראשונים על יציאת אגודת ישראל מהקואליציה. אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור מהיהדות החרדית הבינו כי אי אפשר עוד לשבת ליד שולחן הממשלה כאשר זו עומדת לגייס בכפיה את בנות ישראל. ב[[כ"ח אלול]] הודיע הרב לוין על פרישה מהממשלה ומהקואליציה בהוראת ראשי מועצת גדולי התורה. במקביל, גם מפלגת פא"י הודיעה על פרישה. בעיתוני ערב ראש השנה התבשר עם ישראל על שינוי מהותי במדיניות החרדית: לא עוד שיתוף פעולה עם הממשלה, אלא מעתה היראים לדבר ה' יהיו באופוזיציה וילחמו בעוז במחרפי ה'. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
למרות זאת, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הבינה כי גם כעת אין אפשרות לשבת בממשלה אשר שמה לה למטרה לרמוס את תורת ישראל. לכולם היה ברור כי מי שיושב ליד שולחן הממשלה, נושא באחריות אמיתית לעבירות הנעשות בחסות ממשלת ישראל. | למרות זאת, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הבינה כי גם כעת אין אפשרות לשבת בממשלה אשר שמה לה למטרה לרמוס את תורת ישראל. לכולם היה ברור כי מי שיושב ליד שולחן הממשלה, נושא באחריות אמיתית לעבירות הנעשות בחסות ממשלת ישראל. | ||
למרות פרישת החרדים, אנשי 'המזרחי' נותרו לשבת ליד שולחן הממשלה וליהנות ממנעמי השלטון. במהלך השנים הבאות התבטא הרבי בחריפות רבה נגד העובדה שיהודים דתיים הם חלק מהממשלה ומהקואליציה. באגרות מיוחדות הבהיר כי היושבים בממשלה ובקואליציה נושאים באחריות מלאה לכל החלטות הממשלה. במיוחד הדגיש הרבי את אחריותו של "שר הדתות" אשר במסגרת תפקידו הוא מזרים תקציבים לכנסיות ובעצם הוא שותף לעבודה זרה. | למרות פרישת החרדים, אנשי 'המזרחי' נותרו לשבת ליד שולחן הממשלה וליהנות ממנעמי השלטון. במהלך השנים הבאות התבטא הרבי בחריפות רבה נגד העובדה שיהודים דתיים הם חלק מהממשלה ומהקואליציה. באגרות מיוחדות הבהיר כי היושבים בממשלה ובקואליציה נושאים באחריות מלאה לכל החלטות הממשלה. במיוחד הדגיש הרבי את אחריותו של "שר הדתות" אשר במסגרת תפקידו הוא מזרים תקציבים לכנסיות ובעצם הוא שותף לעבודה זרה. | ||
| שורה 33: | שורה 31: | ||
"הנה כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה (ובעצם לקיחתו את התעודה הרי מודה, ולא באונס, בההנהגה דשם), ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעל ידי זה תהיה הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן — בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, הרי תקלת הרבים, ח"ו, תלויה גם בו. ועדיין לא מצאתי האיש — וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס [= שיש לו כתפיים רחבות] שיכול לשאת תקלה עליו"|מקור=אגרות קודש חי"א אגרת ג'תקנט}}. | "הנה כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה (ובעצם לקיחתו את התעודה הרי מודה, ולא באונס, בההנהגה דשם), ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעל ידי זה תהיה הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן — בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, הרי תקלת הרבים, ח"ו, תלויה גם בו. ועדיין לא מצאתי האיש — וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס [= שיש לו כתפיים רחבות] שיכול לשאת תקלה עליו"|מקור=אגרות קודש חי"א אגרת ג'תקנט}}. | ||
עמדתו של הרבי | עמדתו של הרבי היא עקרונית: כאשר יהודי בוחר במפלגה השומרת על קדשי ישראל, בכך הוא נאבק בממשלה ובחוקים העתידים להתקבל בקדנציה הבאה. אך כאשר משתתפים בקואליציה ובממשלה, הופכים להיות חלק מביצוע הגזירה נגד הדת. | ||
מספר שבועות אחר כך שוב | מספר שבועות אחר כך שוב הבהיר הרבי את דעתו הקדושה, כי על פי דין [[תורה]] אסור להשתתף בקואליציה. גם כאן מדגיש הרבי את ההבדל בין בחירה לכנסת לבין ישיבה בממשלה: | ||
{{ציטוט|תוכן="בהשתתפותו בהבחירות נותן תוספות כח בהמצב הדתי ואינו נושא אחריות בהחוקים והגזירות כו', כי הרי בידו למחות בכל תוקף נגד פגיעה קלה בדת ישראל ואפילו מנהג וכו', מה שאין כן כשנכנס בקאאליציע הרי נושא באחריות — בהשתתפותו — בכל החוקים והגזירות וכו'. ואין להאריך בדבר הפשוט"|מקור=אגרות קודש חי"א אגרת ג'תרעז}}. | {{ציטוט|תוכן="בהשתתפותו בהבחירות נותן תוספות כח בהמצב הדתי ואינו נושא אחריות בהחוקים והגזירות כו', כי הרי בידו למחות בכל תוקף נגד פגיעה קלה בדת ישראל ואפילו מנהג וכו', מה שאין כן כשנכנס בקאאליציע הרי נושא באחריות — בהשתתפותו — בכל החוקים והגזירות וכו'. ואין להאריך בדבר הפשוט"|מקור=אגרות קודש חי"א אגרת ג'תרעז}}. | ||
ביום [[ב' חשוון]] [[תש"כ]], נערכו בחירות לכנסת הרביעית ואנשי "המזרחי" כבר רקמו תכניות לגבי תפקידיהם המיניסטריאליים בממשלה הבאה. הרבי ביקש למנוע זאת כדי להסיר את החרפה ולמנוע את המצב האבסורדי שבו יהודים שומרי מצוות נושאים באחריות לעוברי עבירה. | ביום [[ב' חשוון]] [[תש"כ]], נערכו בחירות לכנסת הרביעית ואנשי "המזרחי" כבר רקמו תכניות לגבי תפקידיהם המיניסטריאליים בממשלה הבאה. [[הרבי]] ביקש למנוע זאת כדי להסיר את החרפה ולמנוע את המצב האבסורדי שבו יהודים שומרי מצוות נושאים באחריות לעוברי עבירה. | ||
שלושה ימים לאחר יום הבחירות שיגר הרבי מכתב בנושא זה אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זווין]], מחשובי רבני חב"ד שעמד גם בקשרים טובים עם ראשי 'המזרחי' (ההוספות בסוגריים מרובעות אינן במקור):{{ציטוט|תוכן="דעתי ברורה, שההשתתפות בקואוליציא (ועל אחת כמה וכמה, שזאת אומרת, במשרת מיניסטר [שר] המביא לפועל דבר עבירה כו') אסורה בהחלט על פי שולחן ערוך. וענין דעבירה נמצא ברוב משרדי המיניסטריום [הממשלה] ואולי גם בכולם. ולכל לראש במשרד הדתות, לשון רבים, ששם איסורי עבודה זרה ממש. ונגדל פי כמה כאשר חותם על הפקודה איש מניח תפילין [שרי הדתות היו מטעם "המזרחי"], שזוהי הצהרה נוספת שיש לשתף ר"ל וכו' | שלושה ימים לאחר יום הבחירות שיגר הרבי מכתב בנושא זה אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זווין]], מחשובי רבני חב"ד שעמד גם בקשרים טובים עם ראשי 'המזרחי' (ההוספות בסוגריים מרובעות אינן במקור):{{ציטוט|תוכן="דעתי ברורה, שההשתתפות בקואוליציא (ועל אחת כמה וכמה, שזאת אומרת, במשרת מיניסטר [שר] המביא לפועל דבר עבירה כו') אסורה בהחלט על פי שולחן ערוך. וענין דעבירה נמצא ברוב משרדי המיניסטריום [הממשלה] ואולי גם בכולם. ולכל לראש במשרד הדתות, לשון רבים, ששם איסורי עבודה זרה ממש. ונגדל פי כמה כאשר חותם על הפקודה איש מניח תפילין [שרי הדתות היו מטעם "המזרחי"], שזוהי הצהרה נוספת שיש לשתף ר"ל וכו' (כלומר רחמנא ליצלן כמו המאמין בה' אך גם מתפלל לעבודה זרה)".}} | ||
והרבי מוסיף במכתבו, כי ברור שיהיו שיביעו תמיהה מדוע דווקא משרד הדתות שותף לעבודה זרה, בו בזמן שדווקא משרד זה הוא המתקצב העיקרי לאחזקת נושאי דת יהודיים. על כך משיב הרבי, כי אין לסחור במצוות ועבירות, ובמיוחד כאשר אחת מהעבירות היא אחת מהשלוש עבירות שנאמר עליהן 'יהרג ואל יעבור' והיא עבודה זרה כפשוטה. | והרבי מוסיף במכתבו, כי ברור שיהיו שיביעו תמיהה מדוע דווקא משרד הדתות שותף לעבודה זרה, בו בזמן שדווקא משרד זה הוא המתקצב העיקרי לאחזקת נושאי דת יהודיים. על כך משיב הרבי, כי אין לסחור במצוות ועבירות, ובמיוחד כאשר אחת מהעבירות היא אחת מהשלוש עבירות שנאמר עליהן 'יהרג ואל יעבור' והיא עבודה זרה כפשוטה. | ||
| שורה 49: | שורה 47: | ||
הרב זווין המשיך להקשות אך הרבי השיב והבהיר, כי איסור חמור הוא לכהן כשר בממשלה. | הרב זווין המשיך להקשות אך הרבי השיב והבהיר, כי איסור חמור הוא לכהן כשר בממשלה. | ||
כשפרצה סערת "חוק השבות" הידוע בכינויו | כשפרצה סערת "חוק השבות" הידוע בכינויו [[מיהו יהודי]], המאשר [[גיור]] גם למי שלא התגייר כ[[הלכה]], פתח הרבי במאבק אדיר למען תיקון חוק כדי שתתווסף המילה "כהלכה" לחוק השבות. בממשלת ישראל ישבו גם שרי ה"מזרחי" והרבי תבע מהם כי יתפטרו ולבל ישאו באחריות הכבדה, של התבוללות העם היהודי בארץ ישראל. | ||
חסידי חב"ד יחד עם חוגים רבים נוספים ערכו עצרות זעקה לצד שורה של פעולות מחאה — אך לשווא. פעמים רבות חזר הרבי בפומבי על עמדתו ששרי ה'מזרחי' אחראים להתבוללות הנוראה ועליהם להתפטר, אך הם לא נשמעו לקריאות שהגיעו מנשיא הדור. | [[חסידי חב"ד]] יחד עם חוגים רבים נוספים ערכו עצרות זעקה לצד שורה של פעולות מחאה — אך לשווא. פעמים רבות חזר הרבי בפומבי על עמדתו ששרי ה'מזרחי' אחראים להתבוללות הנוראה ועליהם להתפטר, אך הם לא נשמעו לקריאות שהגיעו מנשיא הדור. | ||
הנה קטע מתוך מברק של הרבי אל הרה"ג הרב איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לישראל: "כל בא–כח דתינו היושב עתה בממשלה מוסיף עוד לכל זה גושפנקא דתית, והיפך דין תורת אמת, ואי אפשר לחזק הביטחון והמוראל דעם ישראל על ידי היפך האמת"{{הערה|המברק הודפס בלקו"ש ובאג"ק, אך בידי כותב השורות העתקת המכתב ובראשו צוין 'מברק', כאשר הנוסח שונה מעט מהמקורות הנ"ל}}. | הנה קטע מתוך מברק של הרבי אל הרה"ג הרב איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לישראל: "כל בא–כח דתינו היושב עתה בממשלה מוסיף עוד לכל זה גושפנקא דתית, והיפך דין תורת אמת, ואי אפשר לחזק הביטחון והמוראל דעם ישראל על ידי היפך האמת"{{הערה|המברק הודפס בלקו"ש ובאג"ק, אך בידי כותב השורות העתקת המכתב ובראשו צוין 'מברק', כאשר הנוסח שונה מעט מהמקורות הנ"ל}}. | ||