משתמש:דער חב"סקער/ליקוי מאורות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 18: שורה 18:


בתורת החסידות נאמרו ביאורים רבים על אור השמש ואור הלבנה{{הערה|תומצתו בספר הערכים כרך ג, עמ' רצד-שכהו ועוד}}.
בתורת החסידות נאמרו ביאורים רבים על אור השמש ואור הלבנה{{הערה|תומצתו בספר הערכים כרך ג, עמ' רצד-שכהו ועוד}}.
==ייחסו של הרבי לעניין==
בשנת [[תשי”ז]] הפנה הרב יצחק ווייל משדה אליהו, שאלה בנידון זה אל [[הרבי]].
במכתב תשובתו מיום [[ה’ תמוז]], מתייחס הרבי לסוגייה זו, ולאחר שמוכיח כי בידי חכמי ישראל היו לוחות מדוייקים לחישוב הליקויים, ממשיך הרבי בזה הלשון:
{{ציטוט|וכן=מעריכת לוחות האמורים מובן שתופעה האמורה היא ענין טבעי, אבל ביחד עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת, שגם הוא ענין טבעי עתה, וביחד עם זה משמש אות, וככתוב בארוכה, ואין בזה סתירה, שהרי במה דברים אמורים אשר לקוי חמה ולקוי לבנה יש להם הפירושים כמאמר רז”ל (סוכה כט, א) – כשנראים הליקוים בארץ (ונראים לזה היודע על דבר פירוש הליקוים), מה שאין כן באם יתכסו השמים בעננים וכיוצא בזה, הרי אין זה ענין של סימן והוראה להאדם אשר על האדמה, ועל–דרך זה הוא גם בענין הקשת, וכמבואר במפרשי התורה”.
תשובה זו הובאה ביתר אריכות בשיחה מיוחדת שהקדיש הרבי לנושא זה בשבת פרשת שלח ה’תשל”ה, בעקבות ליקוי לבנה שאירע בחודש סיון באותה שנה – אולם, בשיחה זו דחה הרבי תשובה זו, מצד שתי סיבות:
א. ישנם ארצות שאין בהן עננים כלל, כדוגמת ארץ מצרים, ולא מסתבר לומר שכאשר בני ישראל עושין רצונו של מקום – הקב”ה מביא עננים שיסתירו את הליקוי.
ב. מלשון חז”ל “כשהמאורות לוקין”, משמע שהסימן הרע אינו בראיית הליקוי, אלא בעצם הליקוי. זאת גם הסיבה בשלה מחלקת הגמרא בין ליקוי חמה שמהווה סימן רע לעובדי כוכבים, לבין ליקוי לבנה שמהווה סימן רע לשונאיהם של ישראל – משום שישראל מונין ללבנה, ועובדי הכוכבים לחמה, ולכן, הליקוי בהנהגתם של ישראל גורם ליקוי בלבנה, והליקוי בהנהגתם של הגויים גורם ליקוי בחמה. ממילא מובן, שכאשר בני ישראל עושים רצונו של מקום – לא מתרחש ליקוי בלבנה, ולא שמתרחש ליקוי אלא שלא רואים אותו…}}
ביאורו של הרבי בסוגיה מעניינת זו משתרע על פני כמה עמודים בסדרת ה”שיחות קודש”, והובא ביתר פירוט והרחבה ב”לקוטי שיחות”{{הערה|חט”ו עמ’ 7 ואילך}} בשיחה שהוגהה על–ידי הרבי מלך המשיח.
הרבי ביאר שכאשר ברא הקב”ה את עולמו – ברא את העולם באופן כזה, שמפעם לפעם, בזמנים קבועים וידועים מראש, יאיר בעולם מזל רע, ובאותו יום ממש יתרחש ליקוי לבנה או ליקוי חמה, בכדי שתושבי כדור הארץ יהיו מודעים למזל הרע השולט ביום זה.
מזל רע זה גורם להתפרצויות של פורעניות שונות, וגם גורם לכך שמשמים מקפידים יותר על מי שיחטא באחד מ”ארבעה דברים” המנויים בגמרא.
וזאת הסיבה לכך שכאשר בני ישראל עושים רצונו של מקום, אין הם צריכים לדאוג מן הפורענות – מכיון שאין על מה להעניש אותם.
ולכן אין להקשות מכך שהליקוי הוא תופעה ידועה מראש – כיון שאכן הליקוי אינו תוצאה ממעשה בני אדם. הליקוי הוא רק סימן על זמן פורענות, שבו מענישים במיוחד על “ארבעה דברים” המנויים בגמרא. והזמנים הללו של המזלות הרעים, כולל הסימנים שלהם (הליקויים) – אכן נקבעו מלכתחילה בטבע הבריאה באופן שאי אפשר לשנותו.
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*מגזין בית משיח,  כ"ט סיוון תש"פ.
*מגזין בית משיח,  כ"ט סיוון תש"פ.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
542

עריכות

תפריט ניווט