542
עריכות
משתמש:דער חב"סקער/ליקוי מאורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←רקע
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) (←רקע) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
עמים רבים פיתחו במרוצת ההיסטוריה תפיסות שונות ומגוונות בנוגע לליקויי החמה. תפיסות אלו הפכו למיתוסים שהיו לאבן פינה בתרבויות אותם עמים. רוב העמים החזיקו כי ליקוי החמה הוא אות מבשר רעות, המלמד על אסונות קרבים ובאים. | עמים רבים פיתחו במרוצת ההיסטוריה תפיסות שונות ומגוונות בנוגע לליקויי החמה. תפיסות אלו הפכו למיתוסים שהיו לאבן פינה בתרבויות אותם עמים. רוב העמים החזיקו כי ליקוי החמה הוא אות מבשר רעות, המלמד על אסונות קרבים ובאים. | ||
כבר בנביא אנו מוצאים התייחסות לפחדים אלו, וכך אומר הנביא ירמיהו{{הערה|פרק י’}}: {{ציטוט|כה אמר ה’ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה}}. היינו, שאל להם לבני–ישראל לחשוש מליקוי המאורות, ורק על הגויים לחשוש מכך. | כבר בנביא אנו מוצאים התייחסות לפחדים אלו, וכך אומר הנביא ירמיהו{{הערה|פרק י’}}: {{ציטוט|תוכן=כה אמר ה’ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה}}. היינו, שאל להם לבני–ישראל לחשוש מליקוי המאורות, ורק על הגויים לחשוש מכך. | ||
בגמרא{{הערה|סוכה כט, א}} מוסבר שפסוק זה נאמר “בזמן שישראל עושין רצונו של מקום”, שאז אין הם צריכים לחשוש מליקויי החמה או הלבנה. אולם באופן כללי יש בכך סימנים רעים, וכפי שמובא שם בגמרא, ש”בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך”. | בגמרא{{הערה|סוכה כט, א}} מוסבר שפסוק זה נאמר “בזמן שישראל עושין רצונו של מקום”, שאז אין הם צריכים לחשוש מליקויי החמה או הלבנה. אולם באופן כללי יש בכך סימנים רעים, וכפי שמובא שם בגמרא, ש”בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך”. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לעומת זאת, רבי מאיר סובר, שאין זה סימן רע לכל העולם, אלא “לשונאיהם של ישראל{{הערה|בלשון סגי נהור}} – מפני שמלומדים במכותיהן. משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג”. אך בהמשך לדברי רבי מאיר, עורכת הגמרא הבחנה בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ואומרת: “בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל”. | לעומת זאת, רבי מאיר סובר, שאין זה סימן רע לכל העולם, אלא “לשונאיהם של ישראל{{הערה|בלשון סגי נהור}} – מפני שמלומדים במכותיהן. משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג”. אך בהמשך לדברי רבי מאיר, עורכת הגמרא הבחנה בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ואומרת: “בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל”. | ||
בהמשך הגמרא נאמרה הפיסקה הבאה:{{ציטוט|“בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה וכו’ . . ובשביל ארבעה דברים מאורות [הירח והכוכבים] לוקין: על כותבי פלסתר וכו’”}}. – זאת אומרת, שליקוי החמה נגרם כתוצאה מחטאים מסויימים, וכאשר בני האדם עוברים על חטאים אלו – נעשה ליקוי חמה. | בהמשך הגמרא נאמרה הפיסקה הבאה:{{ציטוט|תוכן=“בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה וכו’ . . ובשביל ארבעה דברים מאורות [הירח והכוכבים] לוקין: על כותבי פלסתר וכו’”}}. – זאת אומרת, שליקוי החמה נגרם כתוצאה מחטאים מסויימים, וכאשר בני האדם עוברים על חטאים אלו – נעשה ליקוי חמה. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
על היחס שבין אור השמש לשמש עצמה למדים אנו מתוך דברים שכתב [[רבנו הזקן]] ב[[שער היחוד והאמונה]] {{הערה|פרק ג}}, שם הוא ממשיל את ביטול הנבראים במציאות לגבי החיוּת שבהם, לביטול זיו השמש בשמש: | על היחס שבין אור השמש לשמש עצמה למדים אנו מתוך דברים שכתב [[רבנו הזקן]] ב[[שער היחוד והאמונה]] {{הערה|פרק ג}}, שם הוא ממשיל את ביטול הנבראים במציאות לגבי החיוּת שבהם, לביטול זיו השמש בשמש: | ||