שיחה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,660 בתים ,  24 בדצמבר 2009
עריכת ושיכלול הערך. לא מושלם!
אין תקציר עריכה
(עריכת ושיכלול הערך. לא מושלם!)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|350px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[יהדות]] על ידי [[רב]] או [[אדמו"ר]] בפני [[תלמיד]]יו או [[חסיד]]יו. רמת ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמוומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו ב[[תורה]]. לרוב כוללים השיחות גם ענייני [[התעוררות]] ב[[עבודת ה']] בהתבסס על [[פרשת השבוע]], מאמרי ומדרשי חז"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמים. "שיחה" קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות.
"שיחה" הינה דברי תורה שאומר ה[[אדמו"ר]]. לרוב נאמרו שיחות אלו בזמן [[התוועדות|ההתוועדות]], אך לא רק.  


== שיחות הבעש"ט ==
==שיחות ב[[חסידות]]==
הבעש"ט החל באמירת השיחות בפני תלמידיו, חלק מן השיחות נרשמו בספר כתר שם טוב.
בעולם החסידות קיבל המושג "שיחה" גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ה' ומתוך [[שמחה]]. זו הייתה דרכו של ה[[בעל שם טוב]], שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו [[יהודי]]ם ומעורר את [[לב]]בות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת ה' ול[[אהבת ישראל]]. נוסף לכך היה גם מדבר שיחות בפני [[חסיד]]יו ומעריציו. בשיחות אלה היה הבעש"ט מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת ה' ונטיעתם ב[[ראש]] ולב תלמידיו וחסידיו.


== שיחות המגיד ==
חלק משיחותיו של הבעל שם טוב נדפסו בספרים; [[כתר שם טוב]] ו[[צוואת הרישב"ש]].


== שיחות האדמוה"ז ==
==ב[[חסידות חב"ד]]==
ספר השיחות הראשון שהודפס הוא ספר השיחות [[תורת שלום]] שהודפס ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, בשנת [[ה'תש"ז]]. לאחמ"כ הודפסו שיחותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, במסגרת ה[[ליקוטי דיבורים]]. ב[[דור השביעי]] נאמרו הרבה מאד שיחות על ידי [[הרבי]] לאחר תפילות ובעוד הזדמנויות שונות.
בחסידות חב"ד התרחב המושג עוד יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת [[מאמר]] בו ה"[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו" של ה[[רבי]] ואין אומר המאמר, אלא כ[[צינור]] להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזינים. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול [[דעת]] השומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם.
כגון בראלי לילדים, באסיפות למסיימות בית רבקה והמדריכות בקעמפ אמונה ועוד.


השיחות נכתבות על ידי ה[[חוזר|"חוזרים"]], שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה.
בממלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]].


ישנן שיחות ש[[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי וחלק גדול מהן נדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]].
==ב[[דור השביעי]]==
שיחותיו של הרבי שליט"א (שהינו [[דור השביעי]] ל[[אדמו"ר הזקן]]) נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר. דבר זה מנע את הגישה הישירה אל הרבי במהלך אמירת השיחות ולא איפשר יחס דיאלוגי לכל משתתף. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בהתוועדויות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד. חלק נכבד מהשיחות נאמרו על ידי [[הרבי]] בזדמנויות שונות; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד.
 
על השיחות היו חוזרים מיד לאחר ההתוועדות על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות [[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות היו עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]].
 
==ראו גם==
*[[התוועדות]]
*[[חוזר]]
*[[יואל כהן]]
*[[ועד להפצת שיחות]]
*[[ליקוטי שיחות]]
*[[ספר השיחות תורת שלום]]
*[[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]]
*[[תורת מנחם - התוועדויות]]


[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

תפריט ניווט