33,624
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{בעריכה}}"[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|350px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[יהדות]] על ידי [[רב]] או [[אדמו" הינה דברי תורה שאומר הר]] בפני [[תלמיד]]יו או [[אדמוחסיד]]יו. רמת ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמו"רומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו ב[[תורה]]. לרוב נאמרו שיחות אלו בזמן כוללים השיחות גם ענייני [[התעוררות]] ב[[התוועדות|ההתוועדותעבודת ה']] בהתבסס על [[פרשת השבוע]], אך לא רקמאמרי ומדרשי חז"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמים. "שיחה" קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות.
== שיחות המגיד ==חלק משיחותיו של הבעל שם טוב נדפסו בספרים; [[כתר שם טוב]] ו[[צוואת הרישב"ש]].
ישנן שיחות ש==ב[[דור השביעי]]==שיחותיו של הרבי שליט"א (שהינו [[דור השביעי]] ל[[אדמו"ר הזקן]]) נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר. דבר זה מנע את הגישה הישירה אל הרבי במהלך אמירת השיחות ולא איפשר יחס דיאלוגי לכל משתתף. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בהתוועדויות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד. חלק נכבד מהשיחות נאמרו על ידי [[הרבי]] בזדמנויות שונות; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד. על השיחות היו חוזרים מיד לאחר ההתוועדות על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות [[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות היו עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הוגהוהגהה]] על ידי הרבי וחלק גדול מהן נדפסו ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]]. ==ראו גם==*[[התוועדות]]*[[חוזר]]*[[יואל כהן]]*[[ועד להפצת שיחות]]*[[ליקוטי שיחות]]*[[ספר השיחות תורת שלום]]*[[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]]*[[תורת מנחם - התוועדויות]]
עריכת ושיכלול הערך. לא מושלם!
== שיחות הבעש"ט ב[[חסידות]]==בעולם החסידות קיבל המושג "שיחה" גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ה' ומתוך [[שמחה]]. זו הייתה דרכו של ה[[בעל שם טוב]], שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו [[יהודי]]ם ומעורר את [[לב]]בות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת ה' ול[[אהבת ישראל]]. נוסף לכך היה גם מדבר שיחות בפני [[חסיד]]יו ומעריציו. בשיחות אלה היה הבעש"ט החל באמירת השיחות בפני מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת ה' ונטיעתם ב[[ראש]] ולב תלמידיו, חלק מן השיחות נרשמו בספר כתר שם טובוחסידיו.
== שיחות האדמוהב[[חסידות חב"ז ד]]==ספר השיחות הראשון שהודפס הוא ספר השיחות בחסידות חב"ד התרחב המושג עוד יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת [[תורת שלוםמאמר]] שהודפס ע"י כ"ק אדמו"ר שליטבו ה"א, בשנת [[ה'תש"זשכינה]]. לאחממדברת מתוך גרונו"כ הודפסו שיחותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, במסגרת ה[[ליקוטי דיבוריםרבי]]. בואין אומר המאמר, אלא כ[[דור השביעיצינור]] נאמרו הרבה מאד שיחות על ידי להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזינים. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול [[הרבידעת]] לאחר תפילות ובעוד הזדמנויות שונותהשומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה.כגון בראלי לילדים, באסיפות למסיימות בית רבקה והמדריכות בקעמפ אמונה ועודהיה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם.
בממלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות נכתבות על ידי ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[חוזר|כ"חוזריםק אדמו"ר הריי"צ]], שתפקידם לרשום בסדרת [[הנחהליקוטי דיבורים]] מהשיחה לאחר אמירתה.
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
