11,699
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 25: | שורה 25: | ||
ב[[יום טוב שני של גלויות]] יש לברך ברכת שהחיינו ב [[קידוש]] על מנת שלא יבואו לזלזל ביום טוב זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/1.htm?q=%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95 שו"ג אדמו"ר הזקן תצ, א]}}, ונהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי. המנהג הוא לאכול את הפרי חדש קודם נטילת הידיים לסעודה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/3/159.htm ספר השיחות תש"ח עמ' 159] בסעודת ליל ב' דראש השנה}}. | ב[[יום טוב שני של גלויות]] יש לברך ברכת שהחיינו ב [[קידוש]] על מנת שלא יבואו לזלזל ביום טוב זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/1.htm?q=%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95 שו"ג אדמו"ר הזקן תצ, א]}}, ונהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי. המנהג הוא לאכול את הפרי חדש קודם נטילת הידיים לסעודה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/3/159.htm ספר השיחות תש"ח עמ' 159] בסעודת ליל ב' דראש השנה}}. | ||
ב[[שביעי של פסח]] וב[[אחרון של פסח]] | ב[[שביעי של פסח]] וב[[אחרון של פסח]] אין מברכים שהחיינו. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביאר זאת כי שימים אלו שייכים לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה{{הערה|שיחת אחש"פ ה'ש"ת ס"ג (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 72). לקוטי שיחות חל"ז עמ' 15}}. רבותינו נשיאינו נהגו לדבר אודות ענין אמירת שהחיינו, וביארו מדוע בימים אלו אין אומרים שהחיינו{{הערה|משיחת אחש"פ תשמ"ג. ומציין זאת הרבי כ"דבר פלא" בהנהגת רבותינו נשיאינו, שעצם הדיבור אודות הברכה מורה על שייכותה לימים אלו, אע"פ שאין אומרים אותה בפועל}}. | ||
נוהגין שאין מברכים שהחיינו בימי [[ספירת העומר]]{{הערה|ספר המנהגים, מלוח | נוהגין שאין מברכים שהחיינו בימי [[ספירת העומר]]{{הערה|ספר המנהגים, מלוח היום יום כ"ד ניסן}}. וכן אין מברכים בימי [[בין המצרים]] אפילו בשבת{{הערה|לוח היום יום כ"א תמוז}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שבאמירת ברכת שהחיינו ב[[קידוש]] של [[שמחת תורה]] יש לכוון על ה[[תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/10/281.htm ספר השיחות תש"ט עמ' 281]}}. [[הרבי]] ביאר עניין זה, שלמרות שברכת שהחיינו היא על דבר הבא מזמן לזמן, ואילו התורה היא תמידית, בכל זאת צריך להיות התחדשות בתורה ועל זה הכוונה בברכה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/10/72.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/88.htm תשח"י] ועוד}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שבאמירת ברכת שהחיינו ב[[קידוש]] של [[שמחת תורה]] יש לכוון על ה[[תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/10/281.htm ספר השיחות תש"ט עמ' 281]}}. [[הרבי]] ביאר עניין זה, שלמרות שברכת שהחיינו היא על דבר הבא מזמן לזמן, ואילו התורה היא תמידית, בכל זאת צריך להיות התחדשות בתורה ועל זה הכוונה בברכה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/10/72.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/88.htm תשח"י] ועוד}}. |
עריכות