אנחה: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5823.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ז אגרת ה'תתכ"ג]}}.}} שהסיבה שפעולה אחת טובה יותר מאלף אנחות היא כי על ידי אנחה לא יזוז שום דבר ועל ידי פעולה יש תועלת כפולה, גם נעשה דבר בפועל וגם זה מוסיף לו כח להמשיך לעבוד.

וכפי שאומר אדמו"ר הריי"צ במקום אחר: {{ציטוטון|טובה פעולה אחת מאלף אנחות, אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/6152.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ז אגרת ו'קנ"ב]}}.}}

ואדרבה, הרבי אומר שכדי לעזור ליהודי זה לא רק בפעולת החסד שבעזרה אלא צריכה להיות גם אנחה, וכאשר ישנה האנחה וצער הזולת נוגע לו דוקא אז הוא עוזר לחבירו. {{ציטוטון|כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!!{{הערה|משיחת חג הפורים תש"כ}}}}

גם ידוע הסיפור שה[[רז"א]] שיחק עם אחיו ה[[אדמו"ר הרש"ב]] (בצעירותם) ב'רבי וחסיד' ה[[רז"א]] היה ה"[[רבי]]" וה[[רש"ב]] היה ה[[חסיד]], ה'חסיד' הגיע ל'רבי' וביקש תיקון על שפיצח אגוזים בשבת ואחר כך ראה ב[[שולחן ערוך אדמוה"ז]] שזה אסור, הרז"א הציע לרש"ב דרך תיקון אך הרש"ב ענה לו: "אינך יכול להיות רבי, רבי כשהוא נותן דרך תשובה הוא נאנח"