|
|
| שורה 15: |
שורה 15: |
|
| |
|
| ==המחלוקת עם אדמו"ר הזקן== | | ==המחלוקת עם אדמו"ר הזקן== |
| בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את ספר ה[[תניא]] כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את [[תורת החסידות]] באופן שיהיה מובן לפשוטי העם{{הערה|מבוא לאגרות קודש הנ"ל עמ' 47-48.}}. [[ספר התניא]] היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את [[תורת החסידות]] באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי אברהם יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה [[אדמו"ר הזקן]] מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים"{{הערה|אגרות קודש הנ"ל (תשע"ב) נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}. הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמיים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו יש להגביל לבני עלייה. את דבריו ביסס על הפסוק "צדיק באמונתו יחיה"{{הערה|חבקוק ב', ד'.}} אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה פוטר את העם מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין בצדיק. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו על כך{{הערה|אגרת זו לא נמצאת בידינו.}}. שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] היא שעל כל אחד להתבונן בעצמו בדברי חסידות ולתת להם להשפיע עליו ולא לסמוך על עבודתו של הצדיק{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=51 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' כ"ד ואילך]. {{PDF}}.}}.
| | כאשר הדפיס [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]] את [[ספר התניא]], בעת שהגיע הספר לרבי [[אברהם מקאליסק]], הוא חלק עליו בגיש שלו ב[[עבודת ה']], והוא שלח מכתב לכל עדת החסיים בו הוא משמיץ את [[ספר התניא]] ואומר שאין בו כל תועלת, [[אדמו"ר הזקן]] רצה להשיב לו תשובה, אולם בעקבות מאסרו הדבר התעכב. בשנת [[תק"ס]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] מכתב לרבי [[אברהם מקאליסק]] בו הוא מסביר את גישתו, רבי [[אברהם מקאליסק]] חזר בו מן דברי הביקורת שלו ופרסם זאת. |
|
| |
|
| בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה|אגרות קודש הנ"ל נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה". | | על אף הפיוס, המחלוקת החלה המשיכה להתקיים, בשנת [[תקס"ג]] עורר ה[[שד"רים]] ב[[ארץ הקודש]] מחלוקת בשיטת החסידות, בעקבות כך בשנת [[תקס"ה]] התחלקו השד"רים, לבין שדריו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] לבין [[אדמו"ר הזקן]], שדריו של [[אדמו"ר הזקן]] כונו "אנשי חב"ד", והחל מאז החלה להתקיים [[חב"ד]] כחסידות עצמאית. |
| | |
| באותם שנים סבל רבי אברהם רבות מאחד מחסידי אדמו"ר הזקן שהיה ב[[ארץ ישראל]] ושמו [[אלעזר מדיסנא]], אלעזר זה הציק לרבי אברהם בכל מיני הצקות וביזה אותו בביזויים נוראיים. הוא היה רגיל לומר אשר מי שאינו הולך בדרכו הוא אפיקורס. הלשין עליו בפני האדמו"ר ר' [[יעקב שמשון משפיטיווקא]] שהיה מתנגד מתון לרבי אברהם, אולם זה האחרון הזדעזע מדבריו ושלח לרבי אברהם שצריך לנדותו, אולם רבי אברהם התנגד לכך מכיון שפחד שאלעזר יגרום נזק ממשי על ידי הלשנות באם ינדוהו. אלעזר זה לא הסתפק בחירופים וגידופים אלא אף הביא לנזק ממשי כאשר סיפר לחכם של הספרדים ר' יצחק אבולעפיא על פרטי המחלוקת בין רבי אברהם לאדמו"ר הזקן, ואף הוסיף ואמר לו אשר אדמו"ר הזקן אינו מתכוון להמשיך לשלוח כספי תמיכה לחסידים בארץ ישראל, ובכך גרם לספרדים להימנע מלהלוות כסף לחסידים מפחד שמא לא ימצאו מאיפה להחזיר. דבר זה אף גרם להורדת קרן ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד]] בעיני חכמי הספרדים.
| |
| | |
| את כל דבריו תלה אלעזר הנ"ל באילן גדול, באמרו אשר אדמו"ר הזקן נוטר בליבו [[שנאה]] כבושה לרבי אברהם, וכך בשנת [[תקס"א]] שלח רבי אברהם איגרת לאדמו"ר הזקן בה הוא מספר את כל השתלשלות הענינים, ומבקש ממנו שלא יקבל לשון הרע מאת אלעזר זה{{הערה|1= נדפס ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=172 אגרות בעל התניא ובני דורו ע' קנה. {{PDF}}.]}}. כן שב במכתב זה ומבקש מחילה על כל עניני המחלוקת שהיה ביניהם. אך גם באיגרת זו נרמזת בדקות ביקורתו של רבי אברהם על שיטתו של רבינו, בהביאו את דברי חכם הספרדים שתמה כיצד מגלים רזי תורה לאיש בעל מידות רעות כאלעזר.
| |
| | |
| אך בשנים הבאות עוררו השד"רים של מעות [[ארץ הקודש]] את המחלוקת בשנית, הן בנוגע לשיטת חב"ד והן בנוגע לקופת מעות [[ארץ הקודש]] שטענו ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מעביר את כל הכסף, ורבי אברהם יצא שוב לחלוק על אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה שם נספח 32. תגובת [[אדמו"ר הזקן]] אגרת נ"א, במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' של"ח. תולדות חב"ד בארה"ק עמ' כ"ה.}}. בתקופה זאת נחלקה החסידות הכללית ורבים מהחסידים הלכו לאדמו"רי פולין. אז הפך [[אדמו"ר הזקן]] למנהיג של [[חסידות חב"ד]] בלבד ולא של החסידות הכללית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''' עמ' מ'. סקירה כללית בנושא עמ' כ"ח ואילך.}}. כמו כן גרם הדבר לייסוד קופת ארץ ישראל לחסידי חב"ד בנפרד מהחסידות הכללית{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' כ"ט.}}.
| |
|
| |
|
| המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]] ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם [[אדמו"ר הזקן]] ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת{{הערה|על המסע ראה [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. {{PDF}}.}}. | | המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]] ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם [[אדמו"ר הזקן]] ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת{{הערה|על המסע ראה [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. {{PDF}}.}}. |