תפילת העמידה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה) תוקנה על ידי עזרא הסופר ובית דינו ("אנשי כנסת הגדולה") בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ולא ידעו כולם לערוך תפילה כראוי, עמדו ותקנו נוסח תפילה קבוע לכולם, והוא עיקרה של כל אחת משלשת התפילות, [[שחרית]] [[מנחה]] וערבית.  

   

תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים.