ניסוך המים: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ניסוך המים''' היא [[מצווה]] שנעשתה ב[[בית המקדש]] בחג הסוכות מידי יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך מים בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]] של שחר בנוסף ל[[ניסוך היין]] שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת ה[[קורבנות]].

מקור מצווה זו הוא "[[הלכה למשה מסיני]]". עם זאת, מצאו [[חז"ל]] רמז לניסוך המים ב[[פרשת פנחס]] בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף "מים"{{הערה|"מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה: בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם: מים" (ירושלמי, ראש השנה, פרק א' הלכה ג'). רבי עקיבא מתייחס לקורבנות שהקריבו בבית המקדש בחול המועד סוכות, תוך שהוא מסתמך על שינויי אותיות שקיימים במילים מסוימות, שבסופו של דבר יוצרים את המילה "מים" -בכל הימים כתוב "ונסכה", אך ביום השני כתוב במקום "ונסכיהם" (עם תוספת האות מ"ם), וביום השישי כתוב "ונסכיה" (עם תוספת האות יו"ד). בכל הימים היה כתוב "כמשפט", וביום השביעי היה כתוב "כמשפטם" (עם תוספת האות מ"ם). וזהו הרמז}}. ב[[ספר שמואל]]{{הערה|שמואל א ז, ה; שמואל ב כג, טז.}} מוזכר ניסוך מים אך הוא אינו קשור ל[[גשם|גשמים]] או לחג הסוכות.

הניסוך נעשה ב[[חג הסוכות]] שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי ה[[חורף]] של אותה השנה. קרבן ניסוך המים, בדומה ל[[מנחת העומר]] או להבאת ה[[ביכורים]], הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר ה[[תוספתא]]: {{ציטוטון|אמר [[רבי עקיבא]]: אמרה תורה: הבא עומר שעורים בפסח, שהוא פרק שעורין, כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים.|תוספתא סוכה, סוף פרק ג.}}