מעלי קבצים, highauser
8,616
עריכות
הקפות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת ההפניה לדף שמחת תורה#הקפות
(הפניה לדף שמחת תורה#הקפות) |
(הסרת ההפניה לדף שמחת תורה#הקפות) תגית: הסרת הפניה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הקפות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג [[שמחת תורה]], ב[[שמחה]], [[שיר|שירים]] ו[[ריקוד|ריקודים]] ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. המנהג הפך לחגיגה המרכזית של [[שמחת תורה]], וב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלתו בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה. | |||
==מקור המנהג== | |||
ב[[שמחת תורה]] נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת [[וזאת הברכה]]. בספרי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת [[ספר התורה]] לשמוח ולשיר עימו{{הערה|תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.}}, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - ה[לבוש|מרדכי יפה]] וה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים סימן תרסט.}}. | |||
רבי [[חיים ויטאל]] הביא מקור למנהג זה מ[[ספר הזוהר]]: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן= | |||
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ | |||
{{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}} | |||
כמו כן העיד רבי חיים ויטאל כי רבו [[האריז"ל]] היה נזהר בהקפות אלו והקפיד לערוך שבע הקפות{{הערה|שער הכוונות קד, א.}}. על פי מנהג האריז"ל התפשט ברוב קהילות ישראל המנהג לערוך שבע הקפות. | |||
==בשמיני עצרת ובשמחת תורה== | |||
רבי [[עמנואל חי ריקי]] הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם ב[[שמיני עצרת]] (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני){{הערה|משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.}}, ובעקבותיו [[אדמו"ר הזקן]] פסק כך ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.}}. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה{{הערה|שם=קובץ|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 5, ע' 72.}}. | |||
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם היתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.}}. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד"מ הנ"ל.}}. | |||
==סדר ההקפות כמנהג חב"ד== | |||
לאחר [[תפילת ערבית]] או [[שחרית]], לפני התחלת ההקפות, נוהגים לעשות [[קידוש]]{{הערה|וראה בשיחת ליל שמיני עצרת תשנ"ב, שכאשר ה[[גבאי]] מכריז שיכולים לעשות קידוש - צריכים לעשות קידוש, עיין שם.}}, ובליל שמחת תורה (לפעמים גם בשמיני עצרת) - [[התוועדות]]{{הערה|1=ראה הנלקט ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=365&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - תשרי, ע' שנא].}}. | |||
קודם ההקפות אומרים כמה פסוקים - "אתה הראת לדעת", ועוד - וחוזרים עליהם שלוש פעמים. באמירת הפסוקים מכבדים אנשים שונים, ואחריהם חוזר כל הקהל. מנהג [[הרבי הריי"צ]] והרבי בהקפות הלילה לומר את הפסוק הראשון - "אתה הראת", והאחרון - "כי מציון". כמו כן הוסיף הרבי שאחר שלושת הפעמים של אמירת "אתה הראת", אומר שלוש פעמים את הפסוק "והיה זרעך כעפר הארץ" ואחריו הקהל כולו, וקבע זאת למנהג חב"ד{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}. היו שנים שהוסיף עוד פסוקים{{הערה|ראה פירוט ב"מעשה מלך" ע' 297 הערה 7.}}. | |||
לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 56.}}, וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש"א (התוועדויות ח"א ע' 178).}}. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י"ז הפסוקים{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 203 ואילך). תנש"א (שם). תשנ"ב (שיחות קודש ח"א ע' 194).}}. | |||
להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם. מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה שלו]] במרכז [[770]] ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב [[שמריהו גוראריה]]. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה. | |||
בסיום כל הקפה מכריזים "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'" וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה [[יניקת החיצונים]] מהחיות שבהקפה{{הערה|שער הכולל פרק מה סק"ו.}}, וכן כיון שענין ההקפות הוא [[בלי גבול]], יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשל"ה.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב [[נחום גרינוולד]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=886&cat=9&haoro=12 בין שבע הקפות לבין שלש הקפות וחצי: ביאור מנהג חב"ד] | |||