שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 50 בתים ,  09:34, 9 באוקטובר 2020
==תקציר העלילה==
הספר מספר על מתחיל בתיאור שלושה בחורי ישיבה חברים, אהרון, בן ציון ואלימלך, שלומדים בישיבה ליטאית כאשר אהרון בתחילת הספראהרון ובן ציון שמים לב שאלימלך חברם עובר שינוי בחייו ומתחיל להתנהג שונה מחבריו, אהרון פונה לאלימלך ומנסה לברר אצלו מה קרה אצלו, ואלימלך הוא מספר מספר לו שהוא היה בעל [[התוועדות חסידית]] שהוא היה בה של משפיע אחד בשם ר' דוד לייב , בהתוועדות המשפיע הסביר המשפיע את המשפט:{{ציטוטון|לא נבראתי אלא לשמש את קוני}} ע"פ [[תורת החסידות]] , והסביר שהאדם לא לומד תורה בשביל לקבל אחרי זה [[גן עדן]] אלא בשביל [[הקב"ה]] בלבד. הדברים השפיעו רבות על אלימלך מה שגרם לו להתחיל לחפש עליו והטא התחיל לנסות למצוא דרך חיים חדשה ב[[עבודת ה']].
לאחר זמן מחליט אלימלך לעזוב את ישיבתו ולעבור לישיבה אחרת שהייתה מתונה יותר בנושא של [[חב"ד]], שם נודע לו על שיעור [[תניא]] אצל המגיד של הגיד שיעור בשם ר' יוסף יצחק, שם בשיעורי תניא הוא התחיל להתקרב יותר ויותר לחב"ד, השיעור שהשפיע עליו ביותר היה באחד הפעמים שהחל ויכוח בין הבחורים בשיער בשיעור, מה חידשה [[תורת החסידות]]? לאחר ויכוח ארוך, הגיע הכריע ר' יוסף יצחק והסביר שחסידות חידשה את הפנימיות, בכל דבר להסתכל על הפנימיות שבו.
לאחר זמן פוגש אלימלך את אהרון ובין השניים החל ויכוח סוער על החסידות, כאשר אהרון תוהה שאין ליטוש את דרך אבותינו ולעבור לדרכים חדשות ביהדות, ואלימלך השיב לו שהחסידות לא חידשה דבר וכל דבר שבה מבוסס על דברים שנכתבו כבר, אלא שהיא מחיה את מה שנאמר ומגלה את הפנימיות שבו.
מנגד אהרון החל גם בויכוח עם חברו בן ציון שהחל ללמוד את שיטת ה[[חקירה]], כאשר אהרון סובר שאין לעסוק ברזי הבריאה ולנסות להבין את [[הקב"ה]] אלא פשוט ללמוד, ואילו בן ציון סור סובר יש להבין כל דבר ופרט בבריאה, הם ניגשים לר' יוסף יצחק שהוא באמת שולל את שיטת ה[[חקירה]] ואומר שהיא מובילה בכפירות לכפירה באמונה אם נחשוב שהאמונה בהקב"ה היא בשכל, וממריץ אותו ללמוד חסידות, מה שיפתור לו את השאלות אבל לא יוביל אותו למחשבות כפירה.
בעקבו כך מתחיל בן ציון ללמוד עם אלימלך שיעור בתניא דבר שמשפיע עליו רבות, מנגד מתחיל אלימלך רבות להשקיע ב[[עבודת התפילה]].
באחת הפעמים פוגש בן ציון את אהרון ומנסה לשכנע אותו להתחיל ללמוד [[חסידות]], אהרון מנגד אומר לו את חששו שבעקבות כך יתחיל ירידה בלימוד התורה אצלו, בן ציון אומנם עונה לו שהפוך רק שרק עם חסידות אפשר להבין את התורה, ובעקבות כך גם אהרון מתחיל ללמוד [[חסידות]].
הסיפור מסתיים בפגישה משולשת שלהם לאחר כמה וכמה שנים ב[[770]] כאשר בן ציון משמש כר"מ באחת ישיבות [[תומכי תמימים]] הגדולות באירופה, אלימלך כמשפיע ואהרון כראש הישיבה, במהלך הפגישה הם ניגשים ל[[התוועדות חסידית]] שבסופה מכריזים:{{ציטוטון|'''אי לוי האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא.''' אם לא אור החסידות ואורו הגדול של הרבי, איפה היינו היום!}}

תפריט ניווט