11,698
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא מתייחס כמה פעמים להמשך ולשליחת העתקים ממנו למקומות שונים, ואף מצווה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (סבו של [[הרבי]]) ש"בימים הראשונים דחה"פ הבע"ל יתחיל ללמוד את הדרוש וככה הגדול וילמוג אותו בכ"י איזה שעות, ולא יניחו באמצע כ"א יגמור אותו בעז"ה. ואם לימוד עם חתנו ש"ב הר' שי'{{הערה|הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי}} מה טוב"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' רנב}}. | באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא מתייחס כמה פעמים להמשך ולשליחת העתקים ממנו למקומות שונים, ואף מצווה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (סבו של [[הרבי]]) ש"בימים הראשונים דחה"פ הבע"ל יתחיל ללמוד את הדרוש וככה הגדול וילמוג אותו בכ"י איזה שעות, ולא יניחו באמצע כ"א יגמור אותו בעז"ה. ואם לימוד עם חתנו ש"ב הר' שי'{{הערה|הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי}} מה טוב"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' רנב}}. | ||
[[הרבי]] הפליא במעלת ההמשך ודיבר אודותיו בכמה הזדמנויות. הרבי התעכב לבאר את כינויו "המשך הגדול", שיש בו הפלאת הגדלות. אך עם כל זה אינו מגיע להפלאת הגדלות של [[המשך תרס"ו]]. הרבי השווה ביניהם, שהמשך תרס"ו לגבי המשך "וככה" הוא כמו [[חסידות]] לעומת [[נגלה]]. או אפילו כמו [[תורה שבעל פה]] לגבי [[תורה שבכתב]]. "המשך וככה הוא בסגנון של נגלה קבלה וחסידות, ובקיצור, ורק בהמשך תרס"ו בא ה"מעיין" בהרחבה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל}}. | [[הרבי]] הפליא במעלת ההמשך ודיבר אודותיו בכמה הזדמנויות. הרבי התעכב לבאר את כינויו "המשך הגדול", שיש בו הפלאת הגדלות. אך עם כל זה אינו מגיע להפלאת הגדלות של [[המשך תרס"ו]]. הרבי השווה ביניהם, שהמשך תרס"ו לגבי המשך "וככה" הוא כמו [[חסידות]] לעומת [[נגלה]]. או אפילו כמו [[תורה שבעל פה]] לגבי [[תורה שבכתב]]. "המשך וככה הוא בסגנון של נגלה קבלה וחסידות, ובקיצור, ורק בהמשך תרס"ו בא ה"מעיין" בהרחבה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל}}. | ||
בשיחה אחרת{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א}} ביאר, שעניינו של ההמשך קשור עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו היתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ'163}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ. התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 113}}. | בשיחה אחרת{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א}} ביאר, שעניינו של ההמשך קשור עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו היתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ'163}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ. התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 113}}. | ||
הרבי חיבב את ההמשך הזה מאוד, והיה מצטט פעמים רבות מדברי ההמשך אודות מעלת תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, מחמת המעלה בתענוג הבורא על תענוג הנברא, ועוד שורה של נושאים יסודיים בתורת החסידות. | |||
פעמים רבות היה הרבי נכנס לסוכתו וההמשך "וככה" בידו. ובשנים הראשונות, כשחסידים היו [[ברכה על הלולב של הרבי|מברכים על הלולב של הרבי]] בנוכחות הרבי עצמו בסוכתו האישית, היו רואים שהרבי לומד במשך זה. הרבה מאמרי חסידות של [[חג הסוכות]] מיוסדים על מאמרי ההמשך "וככה". | |||
==הדפסת ההמשך== | ==הדפסת ההמשך== |
עריכות