2,365
עריכות
קרעפלאך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קְרֶעפָּלאָךְ''' (כיסני בצק ממולאים בבשר. מכונים גם בשם '''קרעפכין''') הינו מאכל יהודי אותו נוהגים חסידי חב"ד לאכול ב[[ערב יום כיפור]], ב[[הושענא רבא]] וב[[חג הפורים]]. | '''קְרֶעפָּלאָךְ''' (כיסני בצק ממולאים בבשר. מכונים גם בשם '''קרעפכין''') הינו מאכל יהודי אותו נוהגים חסידי חב"ד לאכול ב[[ערב יום כיפור]], ב[[הושענא רבא]] וב[[חג הפורים]]. | ||
בקהילות אחרות נהוג לאכול קרעפלאך גם | בקהילות אחרות נהוג לאכול קרעפלאך גם ב[[חג השבועות]], ולמנהג נאמרו טעמים שונים על פי הסוד והרמז. | ||
==מקור המנהג, טעמים ורמזים== | ==מקור המנהג, טעמים ורמזים== | ||
מקור המנהג הוא בקהילות אשכנז, כאשר הטעם הפשוט לכך הוא שימים אלו בהן נהוג לאכול כרעפלאך, הם ימים שנוהגים בהם רק חלק ממנהגי יום טוב, ולכן אוכלים בשר שמרבה בשמחה, כמו המנהג ביום טוב - אך הוא מכוסה בבצק{{הערה|טעמי המנהגים. נטעי גבריאל פרק ע"א סימן י'.}}. | מקור המנהג הוא בקהילות אשכנז, כאשר הטעם הפשוט לכך הוא שימים אלו בהן נהוג לאכול כרעפלאך, הם ימים שנוהגים בהם רק חלק ממנהגי יום טוב, ולכן אוכלים בשר שמרבה בשמחה, כמו המנהג ביום טוב - אך הוא מכוסה בבצק{{הערה|טעמי המנהגים. נטעי גבריאל פרק ע"א סימן י'.}}. | ||
אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|מאה שערים. מאמרי אדמו"ר הזקן - ענינים, עמוד רמא.}}, שהבשר רומז למידות, והוא מכוסה בקמח העשוי מחיטה - שרומזת לתורה. וכיון שבימים אלו מתגלים 'החסדים המכוסים' אוכלים 'בשר-חסדים' המכוסים 'בבצק-תורה'. | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|מאה שערים. מאמרי אדמו"ר הזקן - ענינים, עמוד רמא.}}, שהבשר רומז למידות, והוא מכוסה בקמח העשוי מחיטה - שרומזת לתורה. וכיון שבימים אלו מתגלים 'החסדים המכוסים' אוכלים 'בשר-חסדים' המכוסים 'בבצק-תורה'. | ||
עוד מבאר אדמו"ר הזקן מובא שכשם שבחג השבועות שניתנה התורה ציוותה התורה להקריב את הלחם על גבי שתי הכבשים, כך גם | עוד מבאר אדמו"ר הזקן מובא שכשם שבחג השבועות שניתנה התורה ציוותה התורה להקריב את הלחם על גבי שתי הכבשים, כך גם ב[[יום הכיפורים]] שאז ניתנו לוחות שניות, אוכלים בשר ש'עליו' יש לחם, וכן בפורים שאז קיימו היהודים את אשר החלו לעשות{{הערה|מאה שערים.}}. | ||
במקומות אחרים מובא שיש לעשות את הכיסנים בצורה משולשת דווקא, הרומזים לתורה המורכבת משלושה חלקים (תורה-נביאים-כתובים), שניתנה לעם משולש (כוהנים-לוויים-ישראלים) בחודש השלישי (סיון), לאחר 'שלושת ימי הגבלה', על ידי משה רבינו שהוא הילד השלישי במשפחתו (וכן דברים נוספים בתורה קשורים במספר שלוש). | במקומות אחרים מובא שיש לעשות את הכיסנים בצורה משולשת דווקא, הרומזים לתורה המורכבת משלושה חלקים (תורה-נביאים-כתובים), שניתנה לעם משולש (כוהנים-לוויים-ישראלים) בחודש השלישי (סיון), לאחר 'שלושת ימי הגבלה', על ידי משה רבינו שהוא הילד השלישי במשפחתו (וכן דברים נוספים בתורה קשורים במספר שלוש). | ||