27,714
עריכות
חב"דפדיה:לשון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
* '''הוא שמו''' – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים. | * '''הוא שמו''' – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים. | ||
* '''נולד להוריו''' – מן המפורסמות שאדם נולד להוריו, ולכן במקום לכתוב "יצחק נולד להוריו, אברהם ושרה", די לכתוב "יצחק נולד לאברהם ושרה". | * '''נולד להוריו''' – מן המפורסמות שאדם נולד להוריו, ולכן במקום לכתוב "יצחק נולד להוריו, אברהם ושרה", די לכתוב "יצחק נולד לאברהם ושרה". | ||
* '''נֶחְשָׁב''' – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־". | * '''נֶחְשָׁב''' – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־". | ||
* '''ראה את עצמו''' – אי אפשר להיכנס לראש של אדם ואי אפשר לדעת איך הוא ראה את עצמו. דוגמאות לניסוח מדויק יותר: "ראובן יצחקי הציג את עצמו כפילוסוף" או "שמעון לוי כתב במאמרו שהוא רואה את עצמו כפיזיקאי". | * '''ראה את עצמו''' – אי אפשר להיכנס לראש של אדם ואי אפשר לדעת איך הוא ראה את עצמו. דוגמאות לניסוח מדויק יותר: "ראובן יצחקי הציג את עצמו כפילוסוף" או "שמעון לוי כתב במאמרו שהוא רואה את עצמו כפיזיקאי". | ||
* '''מונה לתפקיד''' - די לכתוב '''מונה ל'''. דוגמה: במקום לכתוב "אברהם מונה לתפקיד המנהל" עדיף לכתוב "אברהם מונה למנהל". | * '''מונה לתפקיד''' - די לכתוב '''מונה ל'''. דוגמה: במקום לכתוב "אברהם מונה לתפקיד המנהל" עדיף לכתוב "אברהם מונה למנהל". | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
* במקום "הרב, '''אשר''' התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." עדיף לכתוב "הרב, '''ש'''התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." | * במקום "הרב, '''אשר''' התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." עדיף לכתוב "הרב, '''ש'''התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." | ||
* במקום "המחזה '''נסוב''' סביב חיי הרמב"ם" עדיף לכתוב "המחזה '''עוסק''' בחיי הרמב"ם"{{הערה|1=הצורה "נסוב" נפוצה למדי בשפה הכתובה, אבל איננה תקנית. הצורה התקנית היא "נסב" (החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 3.6 ד) ומשמעותה "פנה, נטה הצידה; הועבר; הקיף; התגלגל" (מילון אבן־שושן).}} (אלא אם כוונתכם להדגיש שחיי הרמב"ם הם הציר המרכזי של המחזה). | * במקום "המחזה '''נסוב''' סביב חיי הרמב"ם" עדיף לכתוב "המחזה '''עוסק''' בחיי הרמב"ם"{{הערה|1=הצורה "נסוב" נפוצה למדי בשפה הכתובה, אבל איננה תקנית. הצורה התקנית היא "נסב" (החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 3.6 ד) ומשמעותה "פנה, נטה הצידה; הועבר; הקיף; התגלגל" (מילון אבן־שושן).}} (אלא אם כוונתכם להדגיש שחיי הרמב"ם הם הציר המרכזי של המחזה). | ||
* רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". | * רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". ברוב המקרים פשוט ובהיר יותר להשתמש ב"לפני" או "עד". | ||
===שימוש באוגד – הוא, הנו=== | ===שימוש באוגד – הוא, הנו=== | ||
| שורה 194: | שורה 194: | ||
אין להפריד בין הנסמך לבין הסומך. אין אומרים "במהלך ואחרי השבוע אלמד לבחינה" אלא "במהלך השבוע ואחריו אלמד לבחינה", כי "מהלך השבוע" הוא מבנה של סמיכות. אין לומר "הצעצועים פוזרו מתחת ומעל המיטה" אלא "הצעצועים פוזרו מתחת המיטה ומעליה". | אין להפריד בין הנסמך לבין הסומך. אין אומרים "במהלך ואחרי השבוע אלמד לבחינה" אלא "במהלך השבוע ואחריו אלמד לבחינה", כי "מהלך השבוע" הוא מבנה של סמיכות. אין לומר "הצעצועים פוזרו מתחת ומעל המיטה" אלא "הצעצועים פוזרו מתחת המיטה ומעליה". | ||
אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולאו דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". | אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולאו דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". אפשר לומר "הילד חיבק ונישק את אמו", ולאו דווקא "הילד חיבק את אמו ונישקה". | ||
יש להקפיד שלא לצרף פעלים שצמודות אליהם מילות יחס שונות. "אמא חושבת על ילדיה ואוהבת אותם" ולא "אמא חושבת ואוהבת את ילדיה", שכן "חושבת" לא יכול להתייחס ל"את ילדיה". אין לומר: "לא יכולתי לעיין ולהתרשם מהספר", כי לעיין לא יכול להתייחס ל"מהספר". יש לומר: "לא יכולתי לעיין בספר ולהתרשם ממנו". | יש להקפיד שלא לצרף פעלים שצמודות אליהם מילות יחס שונות. "אמא חושבת על ילדיה ואוהבת אותם" ולא "אמא חושבת ואוהבת את ילדיה", שכן "חושבת" לא יכול להתייחס ל"את ילדיה". אין לומר: "לא יכולתי לעיין ולהתרשם מהספר", כי לעיין לא יכול להתייחס ל"מהספר". יש לומר: "לא יכולתי לעיין בספר ולהתרשם ממנו". | ||
| שורה 288: | שורה 288: | ||
=== מספרים === | === מספרים === | ||
* '''תחומי מספרים''' ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל 40–60 ק"ג" ולא "משקל 40-60 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית. לכתיבה נאותה של הטווח משמש הסימן "–" (קו מפריד) שאינו נמצא במקלדת. במצב עריכת קוד מקור יש בחלון העריכה מצד ימין למטה "סימני פיסוק", ובהם השני מימין הוא הקו המפריד הנדרש למטרה זו. | * '''תחומי מספרים''' ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל 40–60 ק"ג" ולא "משקל 40-60 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית. לכתיבה נאותה של הטווח משמש הסימן "–" (קו מפריד) שאינו נמצא במקלדת. במצב עריכת קוד מקור יש בחלון העריכה מצד ימין למטה "סימני פיסוק", ובהם השני מימין הוא הקו המפריד הנדרש למטרה זו. | ||
* '''תחום של אחוזים''' ייכתב בצורה 20%–30%, ולא "20-30 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;–;3;0;% כדי שיוצגו בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).) | * '''תחום של אחוזים''' ייכתב בצורה 20%–30%, ולא "20-30 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;–;3;0;% כדי שיוצגו בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).) | ||