חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 34: שורה 34:
*'''עובדות'''. אין מקום לביקורת בסגנון "פלוני נלחם בכך וכך", "פלוני מתייחס בזלזול להוראות הרבי". מה המלחמה? מהם ההוראות? במה זה מתבטא? באיזה תאריך החלה המלחמה/הזלזול? מי הסמכות שקבעה כי מדובר במלחמה?
*'''עובדות'''. אין מקום לביקורת בסגנון "פלוני נלחם בכך וכך", "פלוני מתייחס בזלזול להוראות הרבי". מה המלחמה? מהם ההוראות? במה זה מתבטא? באיזה תאריך החלה המלחמה/הזלזול? מי הסמכות שקבעה כי מדובר במלחמה?
*'''מקורות'''. למרות שמקורות חשובים בכל משפט בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים וללא מקורות אין לביקורת זכות קיום. [הסתייגות: מלבד כאשר מדובר בעובדה ידועה וברורה לכל, ואין חולק עליה. דוגמא: בביקורת על [[שלמה קרליבך]] על כך שלא שמר על הפרדה כהלכה, אין צורך במקורות, כיון שזו עובדה ברורה שגם תומכי קרליבך אינם מכחישים אותה. עם זאת, גם במקרה כזה ישנה עדיפות למקורות, כמובן].
*'''מקורות'''. למרות שמקורות חשובים בכל משפט בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים וללא מקורות אין לביקורת זכות קיום. [הסתייגות: מלבד כאשר מדובר בעובדה ידועה וברורה לכל, ואין חולק עליה. דוגמא: בביקורת על [[שלמה קרליבך]] על כך שלא שמר על הפרדה כהלכה, אין צורך במקורות, כיון שזו עובדה ברורה שגם תומכי קרליבך אינם מכחישים אותה. עם זאת, גם במקרה כזה ישנה עדיפות למקורות, כמובן].
*'''זהירות מכתיבה לגופו של איש'''. לא ייכתב כי "פלוני הינו פרוץ", "פלוני נזרק מחסידות חב"ד" או "מוסד פלוני הינו לוחם ברבי"; אלא "פלוני עשה כך וכך והתבטא בסגנון כזה וכזה, שאינו מתאים עם הלכה פלונית/הוראה מסויימת של הרבי". כחלק מזה, יש להזהר מכינויים ותוארים ("מחטיא", "קיצוני", "כופר" וכד') ולהתמקד בעובדות היבשות בלבד.
*'''זהירות מכתיבה לגופו של איש'''. לא ייכתב כי "פלוני הינו פרוץ", "פלוני נזרק מחסידות חב"ד" או "מוסד פלוני הינו לוחם ברבי"; אלא "פלוני עשה כך וכך והתבטא בסגנון כזה וכזה, שאינו מתאים עם הלכה פלונית/הוראה מסויימת של הרבי". כחלק מזה, יש להזהר מכינויים ותוארים ("מחטיא", "קיצוני", "כופר" וכד') ולהתמקד בעובדות היבשות בלבד.
*'''ייחוס''': מי אמר את הביקורת? ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב. יש לייחס את הביקורת למישהו ולא לכתוב באופן סתמי, למשל: "רבני חב"ד{הערה|במכתבם מיום ...} טענו כנגד פלוני שהוא ..." "הרב פלוני יצא כנגד מוסד פלוני בטענה ש..."; ולא "פלוני הוא בעייתי כי ...", '''קל וחומר''' שלא "רבים טוענים" או "משפיעים גינו את" בלי לציין שמות. [הסתייגות: אין צורך לכתוב את שמות המבקרים כאשר: הביקורת הובעה באופן מובהק על ידי קבוצה נרחבת של רבנים וחסידים מוסמכים מקצה לקצה, גם אם אף אחד לא טרח להתייחס לכך במפורש; או במקרה דומה כאשר המבקרים אינם גופים מוסמכים, אלא רבים משדרות הציבור הרחב, וגם זאת באופן מובהק וברור. כאשר ההכרעה בנושא עדינה יש לדון עם ההנהלה הרוחנית].
*'''ייחוס''': מי אמר את הביקורת? ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב. יש לייחס את הביקורת למישהו ולא לכתוב באופן סתמי, למשל: "רבני חב"ד{הערה|במכתבם מיום ...} טענו כנגד פלוני שהוא ..." "הרב פלוני יצא כנגד מוסד פלוני בטענה ש..."; ולא "פלוני הוא בעייתי כי ...", '''קל וחומר''' שלא "רבים טוענים" או "משפיעים גינו את" בלי לציין שמות. [הסתייגות: אין צורך לכתוב את שמות המבקרים כאשר: הביקורת הובעה באופן מובהק על ידי קבוצה נרחבת של רבנים וחסידים מוסמכים מקצה לקצה, גם אם אף אחד לא טרח להתייחס לכך במפורש; או במקרה דומה כאשר המבקרים אינם גופים מוסמכים, אלא רבים משדרות הציבור הרחב, וגם זאת באופן מובהק וברור. כאשר ההכרעה בנושא עדינה יש לדון עם ההנהלה הרוחנית].


תפריט ניווט