2,369
עריכות
פרשת מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*'''רביעי''' - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. [[רש"י]] מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות. | *'''רביעי''' - תיאור סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. [[רש"י]] מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגוררו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות. | ||
*'''חמישי''' - סיום נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך והתחלת נושא הטהרה של [[גבר]] ו[[ | *'''חמישי''' - סיום נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך והתחלת נושא הטהרה של [[גבר]] ו[[אשה]] בעקבות הפרשות מסוימות. | ||
*'''שישי''' - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש. | *'''שישי''' - הפרשות של גבר הנקראות "זב" וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
=בתורת החסידות== | =בתורת החסידות== | ||
נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי ייתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי ייתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. [[רבי יוחנן]] סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו [[ריש לקיש]] סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | ||
הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100). | הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100). | ||