שינויים

{{בעבודה מתמשכת}}[[קובץ:הלולב של הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי ]] יוצא מסוכתו כשבידו [[המשך "וככה לתרל"ז"]]. מאחור נראה הרב [[מאיר הארליג]] מחזיק את הד' מינים של הרבי. [[כ"א תשרי ]] [[תשל"ז]]]]

הסדר בדבר השתנה במשך השנים. בשנים הראשונות היה הרבי עצמו נותן לברך על הד' מינים שלו בסוכתו האישית {{הערה|שהיתה מוצבת בשנים הראשונות בשטח ה"שאלאש" לצד בניין 770, ומשנת תשל"ו - בחזית הבניין}}, ובשעת מעשה הרבי היה יושב או עומד בסוכה ומעיין בספר חסידות{{הערה|בדרך כלל היה זה [[ביכל]] של [[המשך וככה תרל"ז ]] של [[אדמו"ר המהר"ש]]}} ומרים מעת לעת את עיניו ומביט על המברכים. החל משנת [[תשכ"ה]] מסר הרבי את הד' מינים על ידי שליח שיברכו עליהם בסוכת הקהל העומדת בחצר 770. הרבי היה נכנס לתפילת שחרית גם אם לא סיימו כולם לברך, ולקראת אמירת ההלל היו מביאים לרבי לבית המדרש את הד' מינים. לאחר התפילה היה מוסר שוב את הד' מינים לציבור, עבור אלו שעדיין לא ברכו.

מידי יום, לאחר שהקהל בירך על לולבו של הרבי ור' מאיר הארליג הכניס אותו לבית המדרש אל הרבי לאמירת ההלל וההושענות, הרבי היה בוחן ומסדר את הלולב, ואת טבעותיו וכיוצא בזה.

התור לברכה של הלולב של הרבי השתרך בדרך כלל מ[[רחוב יוניון]] דרך חצר בניין הכולל ומשם לבריכת ה[[תשליך]] שמוצבת בחצר האחורית של בניין [[770]] ונכנס לסוכת הקהל, שבשנים מאוחרות יותר נבנתה בה סוכה קטנה מיוחדת עבור הברכה על הלולב של הרבי. לסוכה זו שני פתחים כניסה ויציאה ובה עמד הרבי בשנת [[תשנ"ב ]] בכעין [[יחידות]] עם המברכים.