724
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808}} ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה [[בירור ראשון]] וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה '[[ביטול היש]]' ולא הגיע עדיין ל'[[ביטול במציאות]]') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - [[בירור שני]] והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של [[נשמה]] גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.{{הערה|תורה אור כז, ג.}} | נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808}} ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה [[בירור ראשון]] וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה '[[ביטול היש]]' ולא הגיע עדיין ל'[[ביטול במציאות]]') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - [[בירור שני]] והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של [[נשמה]] גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.{{הערה|תורה אור כז, ג.}} | ||
וסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת ה[[נשמה]] בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.{{הבהרה}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808}} | |||
==רגש ההתקשרות== | |||
===העלאת זכרונות=== | |||
חסידים היו נוהגים, על מנת לעורר בליבם את רגש ההתקשרות והאהבה לרבם, לצייר (כלומר לדמיין) במחשבתם את התקופות והזמנים בהן שהו במחיצת רבם: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מנהג החסידים והמקושרים בכל דור ודור, שהיו קובעים לעצמם זמן מיוחד להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם - פשוט ליב האבען דעם רבי'ן באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאישה ובנים... ובהתעוררות רגש האהבה היו מציירים לעצמם אותם זמנים שהיו ב[[יחידות]] או שהיו שומעים [[מאמר|דא"ח]] או היו בעת ההתוועדיות, שבאופן כזה היו תמיד מקושרים}} | |||
[[הרבי הריי"צ]] הורה, כי יש לערוך התבוננות כזו לפחות פעם אחת בשנה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[ראש השנה]] של שנת תש"ה}}. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] שמע מרבו [[המגיד ממזריטש]] את מה ששמע מרבו של המגיד [[הבעל שם טוב]] את הביטוי: {{ציטוטון|וואס געדענקסטו?}} (ב[[אידיש]]: "מה הינך זוכר?"). האמרה הפכה בין החסידים למטבע לשון, בה השתמשו ככינוי לצורך בהעלאת זכרונות על מנת לעורר את רגש ההתקשרות על ידי זיכרון החוויות שחווה החסיד במחיצת הרבי{{הערה|על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[ספר השיחות תש"ט]] עמוד 333}}. | |||
בין [[מנהגי יום הולדת]], עוד מאלו שהודפסו בספר [[היום יום]] מתוך דברי [[הרבי הריי"צ]], הם {{ציטוטון|העלאת זכרונות וההתבוננות בהם}}{{הערה|היום יום י"א ניסן}}, כשהכוונה היא להיזכר בשאלה ששאל את הרבי ב[[יחידות]] ואת התשובה שקיבל באותה שעה{{הערה|על פי רשימת המנהגים שפירט הרבי ב[[ספר השיחות]] תשמ"ח חלק א' עמוד 406}}. במקרים מסויימים הורה הרבי כי על ההתבוננות לערוך כחמש עשרה דקות{{הערה|מובא בקובץ [[תחיינו]] גליון מספר 9 עמוד 90}}. | |||
==דרכי ההתקשרות== | ==דרכי ההתקשרות== | ||
שורה 47: | שורה 59: | ||
*'''אמירת הפסוק באלוקי נצור''' - יישנה סגולה לומר לפני סיום קטע ברכ אלוקי נצור שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12}}. | *'''אמירת הפסוק באלוקי נצור''' - יישנה סגולה לומר לפני סיום קטע ברכ אלוקי נצור שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12}}. | ||
*'''[[שפיץ חב"ד#חיקוי מעשי הרבי|חיקוי הנהגותיו של הרבי]]''' - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי [[הואיל ונפיק מפומיה דרב]]{{הערה|ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר [[מעשה מלך]], הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה}}. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים{{הערה|ראה בתחילת ספר המנהגים קטע מ[[שיחה|שיחת]] הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא}}. | *'''[[שפיץ חב"ד#חיקוי מעשי הרבי|חיקוי הנהגותיו של הרבי]]''' - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי [[הואיל ונפיק מפומיה דרב]]{{הערה|ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר [[מעשה מלך]], הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה}}. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים{{הערה|ראה בתחילת ספר המנהגים קטע מ[[שיחה|שיחת]] הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== |
עריכות