27,714
עריכות
יוסף מנחם מענדל טננבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ארה"ב" ב־"ארצות הברית"
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ארה"ב" ב־"ארצות הברית") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מהר מאוד השתלב בישיבה, והצליח בלימוד הנגלה והחסידות, עד שהיה לאחד התלמידים המצויינים ונודע כמתמיד ושקדן ובעל הבנה ישרה. עם הזמן היה גם למשכיל ב[[דא"ח]], ורכש בקיאות נפלאה ב[[ספר התניא]]. תמיד היה אפשר לשאול אותו עניין מוקשה בתניא, והוא היה עונה כאילו זה עתה סיים את הלימוד. כאשר החל ידידו הרב [[יוסף וינברג]], למסור שיעורי [[תניא]] ברדיו, היה מתייעץ עמו בהכנת השיעורים, ולאחר שקיבל את הגהותיו של [[הרבי]] על השיעורים, היו השניים יושבים יחד להבין את דברי קודשו. | מהר מאוד השתלב בישיבה, והצליח בלימוד הנגלה והחסידות, עד שהיה לאחד התלמידים המצויינים ונודע כמתמיד ושקדן ובעל הבנה ישרה. עם הזמן היה גם למשכיל ב[[דא"ח]], ורכש בקיאות נפלאה ב[[ספר התניא]]. תמיד היה אפשר לשאול אותו עניין מוקשה בתניא, והוא היה עונה כאילו זה עתה סיים את הלימוד. כאשר החל ידידו הרב [[יוסף וינברג]], למסור שיעורי [[תניא]] ברדיו, היה מתייעץ עמו בהכנת השיעורים, ולאחר שקיבל את הגהותיו של [[הרבי]] על השיעורים, היו השניים יושבים יחד להבין את דברי קודשו. | ||
שקידתו בלימוד החסידות פעלה עליו רבות, ובמשך הזמן נחשב לאחד התלמידים המצויינים בישיבה, והיה ל[[עובד]] אמיתי, ש[[עבודת התפילה]] שלו הייתה לשם דבר. בשנת [[תרצ"ז]], כאשר הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] הגיע | שקידתו בלימוד החסידות פעלה עליו רבות, ובמשך הזמן נחשב לאחד התלמידים המצויינים בישיבה, והיה ל[[עובד]] אמיתי, ש[[עבודת התפילה]] שלו הייתה לשם דבר. בשנת [[תרצ"ז]], כאשר הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] הגיע מארצות הברית לפולין, אל הרבי הריי"צ, התבטא בפניו הרבי: "כדאית היא הנסיעה באנייה מאמריקה, כדי לראות את תפילתו של מענדל טננבוים". | ||
===חוזר אצל אדמו"ר הריי"צ=== | ===חוזר אצל אדמו"ר הריי"צ=== | ||
בזכות כשרונותיו המרובים ויגיעתו בדא"ח, זכה הרימ"מ להיות אחד ה'[[חוזר|חוזרים]]' על מאמרי הרבי הריי"צ. סדר הדברים היה, שאחרי אמירת המאמר, היו הוא וחברו הגה"ח ר' [[מרדכי מענטליק]] חוזרים את המאמר עם ה[[משפיע]], מזכירו של הרבי, הרב [[יחזקאל פייגין]], ואחר-כך היו נכנסים אל הקודש פנימה לחזור את המאמר בפני הרבי. | בזכות כשרונותיו המרובים ויגיעתו בדא"ח, זכה הרימ"מ להיות אחד ה'[[חוזר|חוזרים]]' על מאמרי הרבי הריי"צ. סדר הדברים היה, שאחרי אמירת המאמר, היו הוא וחברו הגה"ח ר' [[מרדכי מענטליק]] חוזרים את המאמר עם ה[[משפיע]], מזכירו של הרבי, הרב [[יחזקאל פייגין]], ואחר-כך היו נכנסים אל הקודש פנימה לחזור את המאמר בפני הרבי. | ||
בסוף שנת תרצ"ט, הרב מענטליק כבר לא היה ליד הרבי, לאחר שהצליח להמלט | בסוף שנת תרצ"ט, הרב מענטליק כבר לא היה ליד הרבי, לאחר שהצליח להמלט לארצות הברית, והזדמן פעם שהרימ"מ היה החוזר שאומר את המאמר בפני הרבי. מאחר ובטבעו היה ביישן ועדין נפש, אפשר לשער כיצד עמד לפני הרבי, באימה ברתת ובזיע, והמאמר יצא מפיו ב[[קול]] דממה דקה. לאחר כמה דקות הפסיקו הרבי ואמר: כשבעל-עסק משתמש באגודל לענייני מסחר זה לא בסדר, אבל יושב אוהל צריך להשתמש באגודלו לצורך הלימוד. כלומר, שאמנם בענייני מסחר תקיפות יתר היא דבר לא רצוי, אבל בלימוד התורה נדרש תוקף, והרבי עצמו הדגים לרימ"מ איך לחזור על המאמר כשהוא אומר ב[[קול]] רם ובניגון תקיף את המילים בהן אחזו אז בחזרה -"וואס דאס איז דער עניין פון כבוד עילאה און כבוד תתאה". | ||
===בווילנה, יפן, שנחאי ומונטריאול === | ===בווילנה, יפן, שנחאי ומונטריאול === | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
===בארצות הברית=== | ===בארצות הברית=== | ||
עקב מצב המלחמה לא התאפשר לרימ"מ וחבריו לקבל ויזה | עקב מצב המלחמה לא התאפשר לרימ"מ וחבריו לקבל ויזה לארצות הברית, ורק לקראת חג הפסח תש"ד הצליח רימ"מ להגיע לראשונה לרבי הריי"צ בניו-יורק, יחד עם חברו הרב גרינגלס. הם זכו לקירובים מיוחדים מהרבי הריי"צ, וזכו להסב על שולחנו בשני הסדרים. | ||
לאחר החג נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. הוא קיווה כי כעת יוכל להסתופף בצלו של הרבי, לאחר הפסקה של כחמש שנים מאז ראה את הרבי בפעם הקודמת, ומשום כך היה מופתע לשמוע מהרבי שבדעתו לשלוח אותו לפתוח ישיבה באחת מערי השדה, וכבר בחר עבורו את העיר פילדלפיה. נקל לשער מה הרגיש באותו רגע. מובן שלא חסיד כרימ"מ יסרב, והוא קיבל את השליחות בהסכמה מלאה, אבל פניו חוורו כסיד. תגובתו של הרבי למראה פניו הייתה: אני מחשיב אותך כאבר מאבריי, ואבר לא צריך לשאול! | לאחר החג נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. הוא קיווה כי כעת יוכל להסתופף בצלו של הרבי, לאחר הפסקה של כחמש שנים מאז ראה את הרבי בפעם הקודמת, ומשום כך היה מופתע לשמוע מהרבי שבדעתו לשלוח אותו לפתוח ישיבה באחת מערי השדה, וכבר בחר עבורו את העיר פילדלפיה. נקל לשער מה הרגיש באותו רגע. מובן שלא חסיד כרימ"מ יסרב, והוא קיבל את השליחות בהסכמה מלאה, אבל פניו חוורו כסיד. תגובתו של הרבי למראה פניו הייתה: אני מחשיב אותך כאבר מאבריי, ואבר לא צריך לשאול! | ||