ניסוך המים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,954 בתים ,  2 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " משל " ב־" משל ")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ניסוך המים''' היא עבודה שהיתה בחול המועד סוכות.
{{בעבודה}}
'''ניסוך המים''' היא [[מצווה]] שנעשתה ב[[בית המקדש]] בחג הסוכות מידי יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך מים בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]] של שחר בנוסף ל[[ניסוך היין]] שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת ה[[קורבנות]].


ענינה הפנימי הוא - עבודה למעלה מטעם ודעת.
מקור מצווה זו הוא "[[הלכה למשה מסיני]]". עם זאת, מצאו [[חז"ל]] רמז לניסוך המים ב[[פרשת פנחס]] בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף "מים"{{הערה|"מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה: בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם: מים" (ירושלמי, ראש השנה, פרק א' הלכה ג'). רבי עקיבא מתייחס לקורבנות שהקריבו בבית המקדש בחול המועד סוכות, תוך שהוא מסתמך על שינויי אותיות שקיימים במילים מסוימות, שבסופו של דבר יוצרים את המילה "מים" -בכל הימים כתוב "ונסכה", אך ביום השני כתוב במקום "ונסכיהם" (עם תוספת האות מ"ם), וביום השישי כתוב "ונסכיה" (עם תוספת האות יו"ד). בכל הימים היה כתוב "כמשפט", וביום השביעי היה כתוב "כמשפטם" (עם תוספת האות מ"ם). וזהו הרמז}}. ב[[ספר שמואל]]{{הערה|שמואל א ז, ה; שמואל ב כג, טז.}} מוזכר ניסוך מים אך הוא אינו קשור ל[[גשם|גשמים]] או לחג הסוכות.


בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמר"זל גבי ניסוך המים: שאין שיעור למים.  
==טעם המצווה==
הניסוך נעשה ב[[חג הסוכות]] שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי ה[[חורף]] של אותה השנה. קרבן ניסוך המים, בדומה ל[[מנחת העומר]] או להבאת ה[[ביכורים]], הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר ה[[תוספתא]]: {{ציטוטון|אמר [[רבי עקיבא]]: אמרה תורה: הבא עומר שעורים בפסח, שהוא פרק שעורין, כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים.|תוספתא סוכה, סוף פרק ג.}}


הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול
==סדר הניסוך==
במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין
בכל יום מימי חג הסוכות, עם שחר, היו יוצאים הכהנים והעם לשאוב מים ממעיין השילוח בצלוחית של [[זהב]] המכילה שלושה לוגים (כליטר). השאיבה נעשתה בפומביות וחגיגיות רבה, ולוותה בכלי נגינה. לאחר השאיבה, היו מגיעים לשער המים ב[[בית המקדש]] שם תקעו והריעו ותקעו בחצוצרות וב[[שופר]]ות. ה[[כהן]] שזכה בעבודת הניסוך, היה עולה ב[[כבש (מזבח)|כבש]] אל [[מזבח העולה]], ופונה לפינה המערבית-דרומית, שם היו נעשים הנסכים. הכהן היה שופך את המים מצלוחית הזהב לתוך ספל כסף המנוקב בתחתיתו, תוך כדי שפיכת יין לספל זהה, המנוקב בתחתיתו אף הוא{{הערה|כדי שיציאת המים והיין תסתיים יחד, נקבו של ספל היין היה רחב יותר, כי היין היה סמיך יותר מהמים, והואיל והיו מתחילים לנסך את המים והיין בבת אחת, היה נקב ספל יין רחב יותר, וכך יציאת המים הסתיימה יחד עם סיום יציאת היין.}}. מהספלים היו נוזלים המים והיין דרך המזבח ל[[השיתין|שיתין]] (חלל עמוק מתחת למזבח).
של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא
 
בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו
==התנגדות הצדוקים==
בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של
ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה סוכה ד, ט}} מתוארים ניסיונות של ה[[צדוקים]] לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש ב[[תורה שבכתב]] אלא אך ורק ב[[תורה שבעל פה]]. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי ניסך את המים על [[רגל]]יו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת הפרושים הייתה קשה ביותר - "רגמוהו כל העם ב[[אתרוג]]יהן". בשל מעשה זה, קבעו חז"ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.
העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו,
 
==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת.
 
בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".
 
הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו,
אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. ועך דרך [[משל]] - [[השתחואה|המשתחוה]]
אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. ועך דרך [[משל]] - [[השתחואה|המשתחוה]]
לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה
לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי.  
והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק
אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו
לגמרי.  


וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין,
וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין,
שורה 29: שורה 34:
האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד
האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד
ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 תורת מנחם]}}  
ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 תורת מנחם]}}  
==ראו גם==
*[[שמחת בית השואבה]]
{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:סוכות]]
11,638

עריכות

תפריט ניווט