התקשרות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,192 בתים ,  1 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=התקשרות בין [[רבי]] ו[[חסיד]]|אחר=פירוש אחר|ראו=התקשרות (פירושונים)}}  
{{פירוש נוסף|נוכחי=התקשרות בין [[רבי]] ו[[חסיד]]|אחר=פירוש אחר|ראו=התקשרות (פירושונים)}}  
{{בעבודה}}
ענין ה'''התקשרות''' בין [[חסיד]] ל[[רבי]] מהווה את היסוד העיקרי עליו מושתת התואר 'חסיד'. רגיל הוא הביטוי בפי חסידים: "שנהיה קשורים באמת".  
ענין ה'''התקשרות''' בין [[חסיד]] ל[[רבי]] מהווה את היסוד העיקרי עליו מושתת התואר 'חסיד'. רגיל הוא הביטוי בפי חסידים: "שנהיה קשורים באמת".  
==עניינה בעבודת האדם==
==עניינה בעבודת האדם==
שורה 15: שורה 16:


מובן כי ההתקשרות תובעת מהחסיד מעשה בפועל.
מובן כי ההתקשרות תובעת מהחסיד מעשה בפועל.
זקני החסידים אמרו כי הקשר בין חסיד לרבי הוא כמו הקשר בין איש ואשה, שיכול להתבצע בשלושה דרכים{{הערה|[[מסכת קידושין]] בתחילתה: "האשה נקנית בשלוש דרכים.. - בכסף, בשטר ובביאה".}}: בכסף - נתינת [[דמי מעמד]], בשטר - כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, ובביאה - [[נסיעה לרבי|לבוא אל הרבי]].


==התקשרות בהרגש הלב==
==התקשרות בהרגש הלב==
שורה 40: שורה 39:
הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות [[רבותינו נשיאינו]], כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של [[הרבי הריי"צ]] בקט ממכתבו שהובא ב[[לוח היום יום]] שערך הרבי:
הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות [[רבותינו נשיאינו]], כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של [[הרבי הריי"צ]] בקט ממכתבו שהובא ב[[לוח היום יום]] שערך הרבי:
{{ציטוט|גרשים=כן|מקור=[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ד סיון|כ"ד סיוון]]|תוכן=השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים... ההתקשרות האמיתית היא על ידי [[לימוד התורה]], כשהוא לומד ה[[מאמר]]י [[חסידות]] שלי, קורא את ה[[שיחה|שיחות]] ומתחבר עם ידידי [[אנ"ש]] ותלמידי ה[[תמימים]] יחיו בלימודם וב[[התוועדות חסידית|התוועדותם]], ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, '''הנה בזה היא ההתקשרות'''}}
{{ציטוט|גרשים=כן|מקור=[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ד סיון|כ"ד סיוון]]|תוכן=השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים... ההתקשרות האמיתית היא על ידי [[לימוד התורה]], כשהוא לומד ה[[מאמר]]י [[חסידות]] שלי, קורא את ה[[שיחה|שיחות]] ומתחבר עם ידידי [[אנ"ש]] ותלמידי ה[[תמימים]] יחיו בלימודם וב[[התוועדות חסידית|התוועדותם]], ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, '''הנה בזה היא ההתקשרות'''}}
[[חסידים]] המליצו את מאמר ה[[משנה]] על שלושת האפשרויות בהן יכול הבעל לקדש אישה - שיכול להתבצע בשלושה דרכים {{ציטוטון|ב(קנייני) כסף, בשטר וביאה}}(תחילת [[מסכת קידושין]]), לשלושת הפעולות שנעשות כחלק מדרכי ההתקשרות: קניין כסף - נתינת [[דמי מעמד]], קניין שטר - [[כתיבה לרבי]], ובקניין ביאה - [[נסיעה לרבי|לבוא אל הרבי]].


===לימוד תורתו של הרבי===
===לימוד תורתו של הרבי===
{{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}
===כתיבה לרבי===
===כתיבה לרבי===
{{ערך מורחב|כתיבה לרבי}}
{{ערך מורחב|כתיבה לרבי}}
שורה 47: שורה 49:
{{ערך מורחב|נסיעה לרבי}}
{{ערך מורחב|נסיעה לרבי}}
===ציור פני הרב===
===ציור פני הרב===
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}
{{ערך מורחב|ציור פני הרב}}
===דמי מעמד===
===דמי מעמד===
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}
{{ערך מורחב|דמי מעמד}}
===קיום הוראותיו===
===קיום הוראותיו===
===הנהגות נוספות===
===הנהגות נוספות===
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
*'''אמירת הפסוק באלוקי נצור'''.
*'''אמירת הפסוק באלוקי נצור''' - יישנה סגולה לומר לפני סיום קטע ברכ אלוקי נצור שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] [ עמוד 12]}}.
*'''העלאת זיכרונות'''.
*'''[[שפיץ חב"ד#חיקוי מעשי הרבי|חיקוי הנהגותיו של הרבי]]''' - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי [[הואיל ונפיק מפומיה דרב]]{{הערה|ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר [[מעשה מלך]], הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה}}. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים{{הערה|ראה בתחילת ספר המנהגים קטע מ[[שיחה|שיחת]] הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא}}.
*'''העלאת זיכרונות''' -
 
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[כתב התקשרות]]
*[[כתב התקשרות]]

תפריט ניווט