שינויים

[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[הפולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. תשובת הרבי, כתובה סביב גוף שאלתו של הרב הוטנר כנוסח הוראה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב]]

לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל.

הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] ("אזכיר על הציון").

===כעצת ידידים מבינים===

"המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמה: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, על ידי זה נתוסף בו מעלת וכח הציבור.

== כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ==