מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
מ (החלפת טקסט – "שלחן ערוך" ב־"שולחן ערוך") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הגהה, דיוק. רשימת האישים לא שייכת, וכן לא הקטע על הספר) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ישנן '''ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש''' - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא. | ישנן '''ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש''' - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא. בפועל, נפסקה ההלכה המקובלת כשיטת רש"י, והן התפילין שאותן מניחים כל ישראל. יש המהדרים להניח בנוסף לכך גם [[תפילין דרבינו תם|תפילין כשטית רבינו תם]], ו[[הרבי]] הורה כך לכלל חסידי חב"ד. יחידי סגולה נוהגים להניח גם תפילין כשיטת הראב"ד והשימושא רבה, שמדרגתם הרוחנית גבוהה ונדרשת זהירות מיוחדת עבור הנחתם, ובסך הכל - ארבעה זוגות תפילין. כך הוא מנהגם של רבותינו נשיאנו. בגאולה יניחו כל ישראל ארבעה זוגות תפילין. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
שורה 77: | שורה 77: | ||
===ארבעה אופני המשכת שם הוי'=== | ===ארבעה אופני המשכת שם הוי'=== | ||
פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם | פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין: | ||
'''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר. | '''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר. | ||
שורה 92: | שורה 92: | ||
===הנחת ד' זוגות=== | ===הנחת ד' זוגות=== | ||
הנחת ד' זוגות תפילין שייכת ליחידי סגולה, | הנחת ד' זוגות תפילין שייכת ליחידי סגולה. בחסידות חב"ד נהגו להניחם רבותינו נשיאנו{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' קסט: "בשולחן ערוך מבואר שיש להניח ב' זוגות תפילין, וכל הנשיאים הניחו ד' זוגות".}} ומשפחת בית הרב {{הערה|שם=תשד|ספר השיחות תש"ד, ע' יד.}}. הרבי בעצמו סיפר שחשש להניחם, ועשה זאת רק לאחר הוראה מפורשת מ[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|שם=חב|לקו"ש ח"ב ע' 507.}}. הרבי הריי"צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו"ר וראב"ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ"ט]]. אמנם, הרבי הריי"צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ"ו]]. כאשר כתב לאביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש"י ור"ת{{מקור}}. | ||
[[ | בלוח [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|פתגם ליום י"ט מנחם אב.]]}} מביא הרבי את סדר הנחת ארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו"ש ח"ב הנ"ל, הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי"צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין.}}. | ||
בשיחת [[י"ד שבט]] [[תש"י]]{{הערה|שם=חב}} הרבי סיפר שבני אדמו"ר [[הצמח צדק]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק מתמיד]], ור' [[צבי הירש גוראריה]] הניחו ד' זוגות תפילין. כמו כן ידוע על דמויות נוספות שהניחו אותם: רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|עדות ר' [[אלכסנדר בן נון]] - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278.}}, ר' [[דובער חן]]{{הערה|היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד.}} ועוד. [[הרז"א]]{{הערה|שם=תשד}} הניח ארבעה זוגות, אך לאחר מכן ערך על כך התרת נדרים. לר' [[ברוך פריז]] כתב הרבי שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים{{הערה|אג"ק ח"ה ע' קכח.}}. | |||
בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי: "ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ"צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין)"{{הערה|לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה - בלתי מוגה (התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 147).}}. | |||
בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי | |||
לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין והרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה"ק". לאחר אישור המשפיע שלו (ר' [[מענדל פוטרפס]]){{הערה|הרב זמרוני הפציר בר' מענדל, שענה: "אם אתה רוצה תניח"{{מקור|להביא מקור כתוב - אולי יש בספר}}.}} החל הרב | לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין והרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה"ק". לאחר אישור המשפיע שלו (ר' [[מענדל פוטרפס]]){{הערה|הרב זמרוני הפציר בר' מענדל, שענה: "אם אתה רוצה תניח"{{מקור|להביא מקור כתוב - אולי יש בספר}}.}} החל הרב זמרוני ציק להניח ד' זוגות תפילין. | ||
כעשרים שנה לאחר מכן, החל הרב זמרוני ציק בתעמולה בין מקורביו ועוררם להניח ד' זוגות תפילין. לדבריו, שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ"ל, אכן יש שינוי 'קו', והמענה אליו מורה על שינוי כללי - שבסמכותם של המשפיעים להתיר את הנחת ד' הזוגות. עם זאת, שיטתו זו לא התקבלה בכלל הציבור החב"די, שממשיך לנהוג בהתאם לדברי הרבי שהנחתם שייכת ליחידי סגולה. כך פסקו גם כמה מרבני חב"ד שנשאלו על כך{{הערה|ראה בתשובותיהם של הרב נחמנסון והרב ברוין בקישורים החיצוניים.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
שורה 126: | שורה 109: | ||
[[תפילין ר"ת]] | [[תפילין ר"ת]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
הרב [[זמרוני ציק]], [[תפילין של ימות המשיח (ספר)|תפילין של ימות המשיח]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |