55
עריכות
רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]'''אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ''' - נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]] ולאמו [[הרבנית רבקה]] ב[[ליאזני]] שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. הסתלק בליל [[מוצאי שבת]] | {{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]'''אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ''' - נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]] ולאמו [[הרבנית רבקה]] ב[[ליאזני]] שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. הסתלק בליל [[מוצאי שבת]] פרשתשמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש. האדמו"ר הזקן הוא נין נינו של רבי יהודה ליווא בן בצלאל ([[המהר"ל מפראג]]). | ||
==לידתו== | ==לידתו== | ||
רבי ברוך והרבנית רבקה נישאו | רבי ברוך והרבנית רבקה נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז אלול תק"ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש [[מנחם אב]] ה'תק"ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש"ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. | ||
בימים הבאים הרב ברוך והרבנית רבקה לא שבו לביתם, ובמהלך סעודת יום ההולדת של הבעש"ט | בימים הבאים הרב ברוך והרבנית רבקה לא שבו לביתם, ובמהלך [[סעודת יום ההולדת של הבעש"ט בח"י [[אלול]], ברך הבעש"ט את ר' ברוך: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". | ||
בדיוק שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח"י אלול קה"ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשני אורות של התורה: הנגלית והחסידות. | בדיוק שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח"י אלול קה"ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשני אורות של התורה: הנגלית והחסידות. | ||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
ב[[יום הכיפורים]] שנת ה'תק"ו נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. | |||
בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח"י אלול ה'תק"ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש"ט. מייד לאחר שהבעש"ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו "סבא". | בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח"י אלול ה'תק"ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש"ט. מייד לאחר שהבעש"ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו "סבא". | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי השל"ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש"י, ראב"ע ורמב"ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש! | מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי השל"ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש"י, ראב"ע ורמב"ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש! | ||
בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר המצווה בשנת ה'תקי"ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל 18 סיים ללמוד את | בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר המצווה בשנת ה'תקי"ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל 18 סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו, ואת ספרי הראשונים והאחרונים. | ||
לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו | לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ב[[יום שישי]] [[י"ב מנחם אב תק"כ]] היה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]]. | ||
==במזריטש== | ==במזריטש== | ||
לאחר פסח שנת ה'תקכ"ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי | לאחר פסח שנת ה'תקכ"ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום [[תורה]] ועבודה. בהתאם לידיעתו כי בווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע ל[[מזריטש]] ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]]. | ||
למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]". כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו"ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב"ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי. | למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]". כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו"ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב"ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==בעל התניא והשולחן ערוך== | ==בעל התניא והשולחן ערוך== | ||
בעקבות תפוצת ספריו של אדמו"ר הזקן ה[[תניא]] | בעקבות תפוצת ספריו של אדמו"ר הזקן ה[[תניא]] ו[[השולחן ערוך (הרב)|שולחן ערוך]], "נדבק" לאדמו"ר הזקן הכינוי "בעל התניא והשולחן ערוך". [[הרבי מלך המשיח]]<ref>[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"א מעמ' 142. [[ליקוטי שיחות]] כרך ל"א עמ' 271, 284 ועוד</ref>. מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסוימת הסביר את מהותו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]]. | ||
==נשיא חסידות חב"ד== | ==נשיא חסידות חב"ד== | ||