ברכה על ארבעת המינים של הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תרע"ט]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] לא ניתן היה להשיג [[אתרוג קלבריה|אתרוגים מקלבריה]] בכל רחבי [[רוסיה]] ובהשתדלותו של הרב [[שמואל גוראריה]] נשלח אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר באותה עת ב[[רוסטוב]] אתרוג מהודר. כל אנשי העיר והסביבה, חסידים ושאינם, באו לברך על [[ארבעת המינים]] של הרבי.

הסדר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היה, שהיה יושב בכל ימות החג בסוכה בבוקר, וספר דא"ח בידו, והיו כולם באים לברך על האתרוג, בנוכחות הרבי. ר' [[רפאל כהן]] מספר שהוא יחד עם אביו באו במיוחד מהעיירה [[קרמענצ'וג]] לשם כך. בהגיעם בחול המועד סוכות, נכנסו תיכף לברך על ארבעת המינים של הרבי. הרבי רמז לאביו כי יכול הוא גם לעשות הנענועים בלולב, באופן כללי הרבי השגיח שלא יעשו נענועים בלולב ורק לאחדים אמר הרבי שינענעו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"א עמ' קז, [[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 31, [[רשימות דברים]] ח"א עמ' קע"ה}}.

אדמו"ר הרש"ב גם דייק שהמברכים לא יחזיקו האתרוג בעת הברכה אלא רק לאחריה יחזיקו בו לרגע קצר{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רצה מרשימות  ר"י דזייקובסאהן}}.

[[הרבי מלך המשיח]] כותב אודות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש חט"ז עמ' לי}} "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".