תהלים ק"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 5 בתים ,  21 בספטמבר 2020
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה|}}
{{חלונית
{{חלונית
| ניקוד = כן
| ניקוד = כן
שורה 14: שורה 13:
}}
}}


'''תהלים ק"ל''' הוא המזמור ה-[[גמטריה|130]] ב[[ספר התהלים]].
'''תהלים ק"ל''' הוא המזמור ה-[[גמטריה|130]] ב[[ספר התהלים]]. והוא [[תפלה]] על אריכות ה[[גלות]]{{הערה|פתיח ה[[אדמו"ר הריי"צ]] למזמור, ב[[תהלים אוהל יוסף יצחק]]}}, ועל סליחת [[עבירות]].
 
==סווג==
מזמור זה, הוא אחד מ[[חמש עשרה]] מזמורי "שיר המעלות" ([[תהלים ק"כ|ק"כ]] - [[תהלים קל"ד|קל"ד]]).


==תכנו==
==תכנו==
במזמור, המשורר מבקש [[רחמים]] מה' שיסלח לו, מפני היותו מקווה לה'.


==אמירתו==
==אמירתו==
שורה 24: שורה 27:


==ביאורי חסידות==
==ביאורי חסידות==
*כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. בחסידות{{הערה|1=מאמר [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=294 ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט]}} מבואר ש"כי עמך הסליחה" דוקא עמך - עם ה', כי [[מלך]] בשר ודם לא תמיד יכול לסלוח מפני היותו מוגבל בשרים יועצים וממלכתו; אך ה' אין מי שמונע ממנו לסלוח. שהיותו סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל.
*כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. בחסידות{{הערה|1=מאמר [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=294 ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט]}} מבואר ש"כי עמך הסליחה" דוקא עמך - עם ה', כי [[מלך]] בשר ודם לא תמיד יכול לסלוח מפני היותו מוגבל בשרים יועצים וממלכתו; אך ה' אין מי שמונע ממנו לסלוח.


*לְמַעַן תִּוָּרֵא. בחסידות{{הערה|שם}} מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו ל[[עולם הזה]] נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]].
*לְמַעַן תִּוָּרֵא. בחסידות{{הערה|שם}} מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו ל[[עולם הזה]] נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]].


{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים|}}
2,913

עריכות

תפריט ניווט