ערב ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,416 בתים ,  17 בספטמבר 2020
סליחה על ההתנגשות
אין תקציר עריכה
(סליחה על ההתנגשות)
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות}}
{{חשיבות}}
{{שכתוב}}
{{לעריכה}}
==סליחות ושחרית==
'''ערב [[ראש השנה]]''', [[כ"ט באלול]], הוא היום האחרון של השנה והכנה לראש השנה הבאה. ביום זה ישנם מנהגים רבים כהכנה לשנה הבאה, ביניהם [[התרת נדרים]], השתטחות על [[קברי צדיקים]], כתיבת [[פ"נ]] ועוד.


עד פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]], היתה [[תפילת שחרית]] של ערב ראש השנה אחת מתפילות השחרית הבודדות - בימות החול - בהן נהג הרבי להתפלל עם הציבור.
==ליל ערב ראש השנה==
 
ליל ה"זכור ברית" [=ליל ערב ראש השנה] היה ה"וואך נאכט" [ליל שימורים] של הימים הנוראים. מאז היותי בן שש שנים, לא זכור לי שבליל ערב ראש השנה ילכו לישון בבלילה רגיל; כל אחד התכונן בדרכו שלו לערב ר"ה הממשמש ובא, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 10}}.
==יום הולדת הצמח צדק==


כ"ט אלול, יום הולדת את [[אדמו"ר הצמח צדק]]. נולד בשנת [[תקמ"ט]], ביום כ"ט ב[[אלול]] ערב ראש השנה.
==התרת נדרים==
{{ערך מורחב|התרת נדרים}}
בערב ראש השנה נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].


בכל ערב ראש השנה, נהג הוד אאזמוהרה"ק הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 162.}}.
==קברי צדיקים==
נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[אוהל אדמוהריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים.}}. מנהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו"ר הריי"צ אחר חצות היום, ולשהות שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].


בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] להתוועד באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. [[התוועדות]] זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש השנה.
==קבלת הידור==
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.
==השתטחות ==
נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים.}}.
הרבי היה בא ל[[האוהל|אוהל]] מוהריי"צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].
==בעד ביתו==
בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית{{הערה|משיחות י' [[שבט]] [[תשי"ב]], ב' דר"ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].}}.
==פרוזבול==
בערב ראש השנה נוהגים לעשות פרוזבול, וכן נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].
'''לערכים מורחבים: '''[[שמיטה]]''' ו[[התרת נדרים]]'''


==פדיון נפש בערב ראש השנה==
==פדיון נפש בערב ראש השנה==
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}
בערב ראש-השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד ה[[אדמו]] המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל להאדמו"ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.
בערב ראש השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו"ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל אצל האדמו"ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.


====אצל אדמו"ר הרש"ב====
====אצל אדמו"ר הרש"ב====
שורה 94: שורה 77:


בערב ר"ה שלהי תשי"ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ"נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ"נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש"כ, עמ' 1}}.
בערב ר"ה שלהי תשי"ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ"נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ"נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש"כ, עמ' 1}}.
==שיחה עם הרבנית==
בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית{{הערה|משיחות י' [[שבט]] [[תשי"ב]], ב' דר"ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].}}. וענין זה הוא הוראה לרבים{{הערה|שיחת ב' דר"ה תשמ"ח.}}.
==תפילת מנחה==
כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}.
הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה"מצודות") ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}.
בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..
וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות ו[[התבוננות]] הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 42 41.}}.
==יום הולדת הצמח צדק==
כ"ט אלול, הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בשנת [[תקמ"ט]].
בכל ערב ראש השנה, נהג הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 162.}}.
בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. התוועדות זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה.


==עיון בפירוש המלות דראש השנה==
==עיון בפירוש המלות דראש השנה==
שורה 103: שורה 105:


המנהג הטוב של ישראל, ואפילו של גדולי ישראל שהיו ש"ץ, לעבור ולחזור קודם ראש השנה ויום הכיפורים על התפילות והפיוטים עם פירוש המלות שבהם, וגם מדרשות רז"ל{{הערה|שם, ו, עמ' שכד}}.
המנהג הטוב של ישראל, ואפילו של גדולי ישראל שהיו ש"ץ, לעבור ולחזור קודם ראש השנה ויום הכיפורים על התפילות והפיוטים עם פירוש המלות שבהם, וגם מדרשות רז"ל{{הערה|שם, ו, עמ' שכד}}.
==ליל ערב ראש השנה==
ליל ה"זכור ברית" [=ליל ערב ראש השנה] היה ה"וואך נאכט" [ליל שימורים] של הימים הנוראים. מאז היותי בן שש שנים, לא זכור לי שבליל ערב ראש השנה ילכו לישון בבלילה רגיל; כל אחד התכונן בדרכו שלו לערב ר"ה הממשמש ובא, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 10}}.


==אמירת [[תהלים]] קודם ערבית דראש השנה==
==אמירת [[תהלים]] קודם ערבית דראש השנה==
שורה 115: שורה 115:


בשנת תשנ"ב, נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם [[תפילת ערבית]] של היום השני.
בשנת תשנ"ב, נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם [[תפילת ערבית]] של היום השני.
==הדלקת הנרות==
ברכות הדלקת הנרות דראש השנה: "של יום הזכרון", "שהחיינו"{{הערה|ספר המנהגים}}.
בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה.. "של יום הזכרון", הנה זה היה קשה לי.. כיון שזה בנוסח ברכה חדש בהדלקת הנרות. ושאלתי את פי מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. ואמר לי אשר פלפל בזה אדמו"ר (מוהרש"ב) עם הרה"ג הר"י רפלוביץ מקרמנצוג.. והשיב אדמו"ר [מוהרש"ב] שצריכים לומר "יום הזכרון". וכן הוא מנהג בית רבנו, ומעשה רב. ואולי הטעם, דמדמינן לקידוש ולהפטרה וכו'. וכן הוא מנהג בית רבנוו, ומעשה רב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר ו, עמ' קכה}}.
שקו"ט בזה - על פי סיפורו של מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] - הרב רפאלאוויטש מקרעמעגטשוג עם אדמו"ר (מוהרש"ב). ואדמו"ר אמר לו שזהו מעשה רב דבית רבי{{הערה|שם ח"ג, עמ' קמ}}.
המברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות, אין לו לברך ברכה זו בקידוש{{הערה|ספר המנהגים}}.
==תפילת מנחה==
כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}.
הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה"מצודות") ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}.
בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..
וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות ו[[התבוננות]] הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 42 41.}}.


{{ראש השנה}}
{{ראש השנה}}

תפריט ניווט