מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}. | החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}. | ||
בסעודת הלילה הראשון, נהוג לאכול מספר מאכלים שבשמם או תכונתם ישנו סימן לברכה לשנה טובה. מנהג זה מבוסס על הגמרא{{הערה | בסעודת הלילה הראשון, נהוג לאכול מספר מאכלים שבשמם או תכונתם ישנו סימן לברכה לשנה טובה. מנהג זה מבוסס על הגמרא{{הערה|כריתות ו, א.}} ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|טור, שו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סימן תקפג.}}. | ||
המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה|1=בספר [[המלך במסיבו]] א, עמ' נד. מובא בזה הלשון: הרבי נטל תפוח, חתכו לחלקים, חלק אחד טבל בדבש, בירך בורא פרי העץ ואכלו.}}. אחר הברכה וקודם האכילה{{הערה|ספר המנהגים. [[היום יום]] עמ' צב.}}, אומרים את הנוסח: {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה}}. | המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה|1=בספר [[המלך במסיבו]] א, עמ' נד. מובא בזה הלשון: הרבי נטל תפוח, חתכו לחלקים, חלק אחד טבל בדבש, בירך בורא פרי העץ ואכלו.}}. אחר הברכה וקודם האכילה{{הערה|ספר המנהגים. [[היום יום]] עמ' צב.}}, אומרים את הנוסח: {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה}}. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בלילה השני אוכלים פרי חדש, ומתכוונים בברכת "שהחיינו" ב[[קידוש]] על אכילתו. אכילת הפרי היא לאחר הקידוש, קודם [[נטילת ידים]] לסעודה. ההבדל בין אכילת התפוח בלילה הראשון (אחר נטילת ידים) ואכילת פרי חדש בלילה השני (קודם נטילת ידים) הוא: אכילת התפוח טוב יותר שתהיה אחר נטילת ידים, כדי לסמוך את הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר. אכילת הפרי החדש קודם נטילת ידים - כדי לסמכה לברכת שהחיינו, עליה חלה הברכה{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר שליט"א חלק ג' עמ' רט.}}. | בלילה השני אוכלים פרי חדש, ומתכוונים בברכת "שהחיינו" ב[[קידוש]] על אכילתו. אכילת הפרי היא לאחר הקידוש, קודם [[נטילת ידים]] לסעודה. ההבדל בין אכילת התפוח בלילה הראשון (אחר נטילת ידים) ואכילת פרי חדש בלילה השני (קודם נטילת ידים) הוא: אכילת התפוח טוב יותר שתהיה אחר נטילת ידים, כדי לסמוך את הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר. אכילת הפרי החדש קודם נטילת ידים - כדי לסמכה לברכת שהחיינו, עליה חלה הברכה{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר שליט"א חלק ג' עמ' רט.}}. | ||
===מנהגים נוספים=== | |||
*'''תוספת בזמן''': אצל רבותינו נשיאנו היה נהוג אשר בכל דור מוסיפים עוד דקה קודם הוצאת ראש השנה. [[אדמו"ר מהר"ש]] סיפר שאצל אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], היה ראש השנה ארבע דקות יותר מאצל [[הבעש"ט]], אצל זקנו [[אדמו"ר האמצעי]] שלוש דקות יותר, אצל [[רבינו הזקן]] שתי דקות יותר, ואילו אצל הרב [[המגיד ממזריטש]] דקה אחת יותר; וכל דור מוסיף דקה אחת. תוספת זו היא לשם ההמשכה במועדים ושנים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 9.}}. | |||
*'''מיעוט בדיבור''': בשני הימים דראש השנה, הורו נשיאי חב"ד למעט ב[[דיבור]] שלא בהכרח{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז.}}. | |||
*'''[[עישון]]''': גם אלו שהם מעשנים כל השנה ומעשנים גם ביום טוב, נמנעים מכך בראש השנה. רבותינו נשיאינו הורו כי "ראוי הדבר אשר הבני תורה יזהרו בזה, וישפיעו גם על מכיריהם"{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב לתלמידי הישיבות, י"ג [[אלול]] תרצ"ז.}}. | |||
*'''[[קיטל]]''': אין לובשין קיטל בראש השנה אלא רק ב[[יום כיפורים]]{{הערה|שם=מנהגים}}. | |||
== ראש השנה בחסידות== | == ראש השנה בחסידות== | ||
[[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי שבת]] ראש השנה תנש"א]] | [[קובץ:הרבי במוצאי ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[מוצאי שבת]] ראש השנה תנש"א]] | ||
| שורה 41: | שורה 46: | ||
ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]]. | ו[[אתערותא דלתתא]] זו נעשית על ידי [[תקיעת שופר]] שהוא קול פשוט מהבל פנימיות הלב. שעל ידי קול זה מעורר למעלה מבחינת [[עונג העליון]]. | ||
[[קובץ:ראש השנה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | [[קובץ:ראש השנה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | ||
==הסתלקות החיות== | ===הסתלקות החיות=== | ||
בנין ה[[נוקבא]] שנעשה בראש השנה נעשה בדרך פרט על ידי הסתלקות של החיות בליל ראש השנה. שלכן נקרא בשם "בכסה ליום חגינו", שבליל ראש השנה נכסה ונסתר החיות בבחינת הסתלקות, שמסתלקת המלכות בשרשה ומקורה, ועל ידי העבודה של ראש השנה שהוא ענין ההכתרה, נמשכת המלכות. | בנין ה[[נוקבא]] שנעשה בראש השנה נעשה בדרך פרט על ידי הסתלקות של החיות בליל ראש השנה. שלכן נקרא בשם "בכסה ליום חגינו", שבליל ראש השנה נכסה ונסתר החיות בבחינת הסתלקות, שמסתלקת המלכות בשרשה ומקורה, ועל ידי העבודה של ראש השנה שהוא ענין ההכתרה, נמשכת המלכות. | ||
==עבודת ראש השנה== | ===עבודת ראש השנה=== | ||
עבודת קבלת העול של ראש השנה נחלקת מהעבודה של קבלת העול של כל השנה. שבכל השנה קבלת העול היא בענינים פרטיים וכחות פרטיים, ובראש השנה הוא קבלת עול כללית, שזהו ענין "קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזרותי", שקבלת המלכות בראש השנה היא אינה על הגזרות והמצוות, אלא קבלת עול כללית. | עבודת קבלת העול של ראש השנה נחלקת מהעבודה של קבלת העול של כל השנה. שבכל השנה קבלת העול היא בענינים פרטיים וכחות פרטיים, ובראש השנה הוא קבלת עול כללית, שזהו ענין "קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזרותי", שקבלת המלכות בראש השנה היא אינה על הגזרות והמצוות, אלא קבלת עול כללית. | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
===אמירת חסידות=== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] היה אומר [[מאמר חסידות]] בשני הימים של ראש השנה{{הערה|[[לקוטי דיבורים]], עמ' 86}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר חסידות בערב ראש השנה בבוקר, וביום השני של ראש השנה אחר [[תפילת המנחה]], ולעיתים גם ביום הראשון{{הערה|[[ספר השיחות תש"ה]], עמ' 10}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר מאמר פעמיים: בליל היום השני קודם [[תפילת ערבית]], ובמוצאי ראש השנה{{הערה|[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]], עמ' 3}}. | |||
את [[תפילת ערבית]] | ===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור=== | ||
את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר [[תפילת ערבית]] של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}. | |||
בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר [[תפילת ערבית]] של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}. | |||
[[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת. | [[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת. | ||
| שורה 69: | שורה 71: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=153 ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב"ד בישראל}} | ||
*{{קישור חבד און ליין|99934|כפר חב"ד: השיעור המדובר של הרב אשכנזי ● להאזנה, וידאו||כ"ז אלול תשע"ו}} | |||
{{ראש השנה}} | {{ראש השנה}} | ||