מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
(איחוד) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]]]] | [[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]]]] | ||
'''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי חודש [[תשרי]]. החג חל בימים א' וב' תשרי, שזהו יום ברוא האדם הראשון, ובכל שנה הוא היום הראשון של השנה החדשה. | '''ראש השנה''' הוא החג הראשון מבין ה[[ימים הנוראים]] ומבין חגי חודש [[תשרי]]. החג חל בימים א' וב' תשרי, שזהו יום ברוא האדם הראשון, ובכל שנה הוא היום הראשון של השנה החדשה. | ||
==מצוות ומנהגי החג== | |||
[[קובץ:שופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שופר]] | |||
===תקיעת שופר=== | |||
{{{ערך מורחב|תקיעת שופר}} | |||
[[תקיעת שופר]] היא [[מצוות עשה]] מן התורה, לתקוע בשופר ביום [[ראש השנה]]. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה"{{הערה|פינחס כט, א.}} ו"זכרון תרועה"{{הערה|אמור כג, כד.}}, ו[[חז"ל]] למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם ב[[חודש אלול]]. | |||
השופר ומצוות התקיעה בו הינו ענין עיקרי בעבודת ראש השנה, ובמיוחד לפי [[תורת החסידות]]. החסידות מבארת כי מעלת תקיעת שופר הוא הקול הפשוט, ללא גוונים מיוחדים ומקצועיים שאפשר למצא בכלי נגינה אחרים. בכך מתבטא קולו הפשוט של כל [[יהודי]], הבוקע מ[[פנימיות]] [[לב|ליבו]] ופונה לקדוש ברוך הוא כבן לאביו בצעקה פנימית שלמעלה מדיבור: "אבא הצילני". תקיעה זו פועלת את המלכתו של הקדוש ברוך הוא מחדש ל[[מלך]] ו[[בנין המלכות|בנין ספירת המלכות האלוקית]], וכך פועלת את חידוש החיות האלוקית לקיום העולם בשנה הבאה. | |||
===תפילות החג=== | |||
{{ערך מורחב|תפילות ראש השנה}} | |||
ל[[תפילה|תפילות]] [[ראש השנה]] ישנה חשיבות מיוחדת, בתור יום הדין והיום בו ממליכים את ה' למלך. נוסח התפילה החב"די לראש השנה נקבע ע"י [[אדמו"ר הזקן]], ומאוחר יותר ע"י [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ונדפס ב[[מחזור לראש השנה]] בהוצאת [[קה"ת]]. באופן נדיר, שולבו בתפילות יום זה (וכן ב[[יום הכיפורים]]) פיוטים ותפילות בתוך [[חזרת הש"ץ]], בשונה מהנהוג בחב"ד בדרך כלל. | |||
מרבותינו נשיאנו נודעה חשיבות גדולה לכוונה בתפילות ביום זה, ובפרט ל[[תפילת ערבית]] של הלילה הראשון של ראש השנה - התפילה הראשונה בשנה. כמו כן ישנם מנהגים רבים מיוחדים לתפילות אלו. | |||
===סעודות החג=== | |||
[[קובץ:תפוח בדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תפוח]] ב[[דבש]] - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]] | |||
[[קובץ:רימון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רימון - נהוג לאכלו בלילה הראשון של ראש השנה]] | |||
החל מסעודת ליל א' של ראש השנה, ועד [[הושענא רבה]], נוהגים לטבול את פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפג, ד, בשם יש נוהגים.}}. [[הרבי]] נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. יש אומרים שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח{{הערה|[[יומן]] [[שנת הקהל]] [[תשמ"א]] עמ' 11.}}. הרבי מעיר שיש לעיין אם המנהג כולל גם את ימי החול או רק את השבתות והחגים{{הערה|לקוטי שיחות, יד, עמ' 372}}. ב[[רשימות הרבי]] אודות הימים שבהם טובלין בדבש{{הערה|[[היום יום]] חלק שני.}} נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. ו[[חול המועד]] [[סוכות]] - מהיכא תיתי{{הערה|המלך במסיבו, א, עמ' 1.}}. | |||
בסעודת הלילה הראשון, נהוג לאכול מספר מאכלים שבשמם או תכונתם ישנו סימן לברכה לשנה טובה. מנהג זה מבוסס על הגמרא{{הערה\כריתות ו, א.}} ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|טור, שו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סימן תקפג.}}. | |||
המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה|1=בספר [[המלך במסיבו]] א, עמ' נד. מובא בזה הלשון: הרבי נטל תפוח, חתכו לחלקים, חלק אחד טבל בדבש, בירך בורא פרי העץ ואכלו.}}. אחר הברכה וקודם האכילה{{הערה|ספר המנהגים. [[היום יום]] עמ' צב.}}, אומרים את הנוסח: {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה}}. | |||
כמו כן אוכלים רימון - לסימן שירבו זכויותינו כרימון, וראש איל או ראש אחר - לסימן שנהיה לראש ולא לזנב. אבל אין אומרים "יהי רצון" אלא על התפוח{{הערה|שם=מנהגים}}. | |||
בלילה השני אוכלים פרי חדש, ומתכוונים בברכת "שהחיינו" ב[[קידוש]] על אכילתו. אכילת הפרי היא לאחר הקידוש, קודם [[נטילת ידים]] לסעודה. ההבדל בין אכילת התפוח בלילה הראשון (אחר נטילת ידים) ואכילת פרי חדש בלילה השני (קודם נטילת ידים) הוא: אכילת התפוח טוב יותר שתהיה אחר נטילת ידים, כדי לסמוך את הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר. אכילת הפרי החדש קודם נטילת ידים - כדי לסמכה לברכת שהחיינו, עליה חלה הברכה{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר שליט"א חלק ג' עמ' רט.}}. | |||
== ראש השנה בחסידות== | == ראש השנה בחסידות== |