קריאת שמע שעל המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
מקור המנהג הוא מדבריו של [[רבי יהושוע בן לוי]] שהובאו בגמרא:{{ציטוט|תוכן="אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם [[קריאת שמע|קְרִיאַת שְׁמַע]] בְּ[[בית הכנסת|בֵית הַכְּנֶסֶת]] — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ"|מרכאות=לא|מקור=ברכות ד עמוד ב}}.
מקור המנהג הוא מדבריו של [[רבי יהושוע בן לוי]] שהובאו בגמרא:{{ציטוט|תוכן="אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם [[קריאת שמע|קְרִיאַת שְׁמַע]] בְּ[[בית הכנסת|בֵית הַכְּנֶסֶת]] — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ"|מרכאות=לא|מקור=ברכות ד עמוד ב}}.


בנוסף ל[[קריאת שמע]], תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים ([[תהלים צ"א]], הנה מטתו של[[שלמה]], ועוד.) לשמירה וההגנה מן המזיקים.
בנוסף ל[[קריאת שמע]], תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים ([[תהלים צ"א]], הנה מטתו של [[שלמה]], ועוד.) לשמירה וההגנה מן המזיקים.


מעיקר הדין, [[תלמיד חכם]] פטור מקריאת שמע שעל המטה{{הערה|ברכות ד ב}}. וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו {{הערה|מהרש"א שם}}. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי של רחמים, כ{{ציטוטון|בידך אפקיד רוחי}}.
מעיקר הדין, [[תלמיד חכם]] פטור מקריאת שמע שעל המטה{{הערה|ברכות ד ב}}, וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו{{הערה|מהרש"א שם}}. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".


== [[קבלת עול]] בפועל ==
== [[קבלת עול]] בפועל ==
שורה 30: שורה 30:


*בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים ב[[שבת]] ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
*בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים ב[[שבת]] ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
*בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים.{{הערה|[[היום יום]] כ"ח אדר א'.}}
*בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים.{{הערה|[[היום יום]] כ"ח אדר א'.}}


תפריט ניווט