פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הקדמה''': פרשת בהעלותך ממשיכה לאחר חנוכת המשכן על ידי הכהנים שהסתיימה בפרשה הקודמת, [[פרשת נשא]].

*'''שני''' - התורה חוזרת על כך ש[[הקב"ה]] לקח את הלויים במקום ה[[בכור]]ות של כלל עם ישראל. ה' אומר שהבכורות היו קדושים לו ביום שהרג את כל בכורי [[מצרים]] והגן על בכורי בני ישראל. כעת ערכו משה, אהרן ושאר עם ישראל את טכס ה[[חינוך]] של הלויים המפורט בעליה הקודמת (הלווים גילחו שערם, טבלו ולאחר מכן סמכו שאר העם את ידיהם עליהם). לאחר מכן הרים משה כל אחד מהלוים תנופה והניח חזרה, כשבאופן ניסי אהרן הצליח להרים ביום אחד את כל עשרים ושניים אלף הלויים! בהמשך לכל ממשיכה התורה בפירוט אחר של הלויים והוא: עליהם למלאות תפקידם מבן עשרים וחמש שנים ועד בן חמישים שנה. מגיל עשרים וחמש, במשך חמש שנים על הלוי ללמוד את העבודה, ולאחר מכן במשך עשרים שנים נוספות הוא מכהן במשכן.

*'''שלישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה על מצוות [[חג הפסח]]. למרות זאת, היו כאלו שלא יכלו לחגוג את החג כיון שהיו [[טמא]]ים ולכן לא יכול להצטרף לכלל ישראל בחג. יהודים אלו באו למשה בטענה "למה נגרע" ומשה אכן פנה אל ה' שציוה על קיום "[[פסח שני]]" לאותה שנה וגם באופן קבוע, כאשר חודש לאחר הפסח, בתאריך [[י"ד באייר]] ניתנת הזדמנות שנייה לחוג את פסח. [[רש"י]] מציין כי העלייה השלישית נפתח בתיאור ההתרחשות ב[[חודש ניסן]] בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, כאשר ספר במדבר (שהתחיל שתי פרשות קודם לכן) מתחיל חודש לאחר מכן. מכאן לומדים פעם נוספת כי אין מוקדם ומאוחר בתורה.

==בתורת החסידות==

שהנשמה קרויה "נר", ובזה ישנם "שבעת הנרות",

והיינו שנשמות ישראל מתחלקים לשבעה סוגים,

שהם שבעה אופנים בעבודת [[הקב"ה]], כנגד

ועל זה נצטווינו שכל "שבעת הנרות"

עליהם להאיר "אל מול פני המנורה". כלומר,

ההתאחדות וההתכללות דכל בני ישראל,

ש"מתוך שגומל חסד בגופו לחבירו הוא מכיר

ברכות ח, רע"א}}.

וגם על ידי שעוזרים ומסייעים לכל אחד

שעל ידי זה נעשית ההתאחדות וההתכללות של

כל בני ישראל עם הקב"ה.

*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=100 רעיונות לפרשת בהעלותך] - {{חב"ד בישראל}}

*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=100&article=371 טקסט פרשת בהעלותך עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}