542
עריכות
גאווה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ראו גם
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
דער חב"דסקער (שיחה | תרומות) (←ראו גם) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ההסבר לכך הוא, שכאדם האדם מכיר בכך שכל המעלות וההצלחות שלו ניתנו לו בסיוע מלמעלה, הוא לא מתגאה ולא מרגיש עצמו את עצמו נעלה יותר מאנשים אחרים, מכיון שהוא יודע שמעלות אלו אינם שייכות אליו, ובאם מעלות אלו היו ניתנות ליהודי אחר - היהודי השני היה מנצל מעלות אלו בצורה טובה יותר{{הערה|להרחבה, ראו [[לקוטי שיחות]] חלק לח, עמוד 41 ואילך.}}. | ההסבר לכך הוא, שכאדם האדם מכיר בכך שכל המעלות וההצלחות שלו ניתנו לו בסיוע מלמעלה, הוא לא מתגאה ולא מרגיש עצמו את עצמו נעלה יותר מאנשים אחרים, מכיון שהוא יודע שמעלות אלו אינם שייכות אליו, ובאם מעלות אלו היו ניתנות ליהודי אחר - היהודי השני היה מנצל מעלות אלו בצורה טובה יותר{{הערה|להרחבה, ראו [[לקוטי שיחות]] חלק לח, עמוד 41 ואילך.}}. | ||
==בליובאוויטש== | |||
[[אדמו״ר האמצעי]] רצה שאברכים יחזרו דברי חסידות | |||
בציבור. ונהיה סדר אצל החסידים, שכשאשר היו חוזרים | |||
מ[[ליובאוויטש]] היו חוזרים את דברי החסידות שהיו שומעים | |||
במקומות שבהם היו מגיעים. | |||
פעם אחד נסע מליובאוויטש [[חסיד]] אחד, ובשנה הבאה כאשר בא לאדמו"ר האמצעי | |||
התאונן שכשהוא חוזר חסידות ברבים הרי זה גורם לו להכרת מעלת עצמו, ועד שזה | |||
מביא אותו ל'[[ישות]]'. ענה לו אדמו״ר האמצעי: {{מונחון|״'''א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער | |||
חסידות זאלסטו חזר׳ן!'''"|ל'בצל' תיעשה, ובלבד שתחזור חסידות!}}{{הערה|ראה גם לקו״ש חי״א ס״ע | |||
823 ואילך. חכ״ד עי 441 .ועוד}}. | |||
[[הרבי]] מבאר שדיוק הענין שהמשיל הכרת מעלת עצמו לבצל, שהרי בצל הוא דבר חריף, | |||
וכשאוכלים מעט ממנו הוא נותן טעם לשבח, אך כשאוכלים יותר מדי הרי זה גורם | |||
לבכי. וכן הוא בענין הכרת מעלת עצמו. | |||
ובכל זאת אמר לו אדמו"ר האמצעי שאף אם חזרת החסידות גורמת לו להיעשות | |||
ל'בצל' מכל מקום יש להמשיך בהשפעה על הזולת. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ישות]] | *[[ישות]] | ||