פתגם חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף

אף שחסידות חב"ד שמה דגש על התבוננות ואריכות דווקא, ולא הסתפקה בפתגמים בלבד, הרי שהפתגמים תפסו מקום בחינוך החסידי, כפי שמעיד אדמו"ר הריי"צ: "הדרך של חסידים היתה שהיו חיים עם אימרה ("וואָרט"), לא חיפשו אריכות. אימרה היתה מספיקה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/7/7/367 שיחת יום א' דחג הסוכות תש"י, ספר השיחות עמוד 367].}}, ו"חסידי חב"ד לדורותיהם מתחנכים מאבותיהם ואבות אבותיהם בדרכי החסידות, 'לחיות' עם פתגם של עבודה"{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד שי.}}.

לאורך השנים חזר הרבי על אחדים מפתגמיהם של רבותינו נשיאינו והפך אותם למורה דרך בעבודת ה'. אחת הדוגמאות לכך היא הפתגם "[[חשוב טוב יהיה טוב]]" של [[אדמו"ר הצמח צדק]] או פתגמו של הרבי [[מהר"ש]]{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק א עמוד תרי"ז}}: "העולם סבור שכאשר אין אפשרות ללכת "ארונטער" אזי הולכים "אריבער", ואני סבור אשר מ[[לכתחילה אריבער]]".