שלום דובער ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל{{ה|רבי}}. הרבי ענה לו: