396
עריכות
רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[תמונה:צמח_צדק.jpg|left|thumb|250px|ציור האדמו"ר הצמח צדק]]'''אדמו"ר הצמח צדק''' - רבי מנחם מענדל שניאורסון - הינו הנשיא השלישי בשושלת חב"ד. נולד ב[[יום ראשון]] [[כ"ט אלול תקמ"ט]] לאביו ר' [[שלום שכנא]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה]] - בתו של [[אדמו"ר הזקן]], בעיר [[ליאזני]] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]]. | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[תמונה:צמח_צדק.jpg|left|thumb|250px|ציור האדמו"ר הצמח צדק]]'''אדמו"ר הצמח צדק''' - רבי מנחם מענדל שניאורסון - הינו הנשיא השלישי בשושלת חב"ד. נולד ב[[יום ראשון]] [[כ"ט אלול תקמ"ט]] בעיר [[ליאזני]], לאביו ר' [[שלום שכנא]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה]] - בתו של [[אדמו"ר הזקן]], בעיר [[ליאזני]] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]]. | ||
בחורף [[תקס"ג]] התחתן בליאדי עם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]. | בחורף [[תקס"ג]] התחתן בליאדי עם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
ב[[צום גדליה תקנ"ג]] נפטרה אמו ואדמו"ר הזקן גידלו. | ב[[צום גדליה תקנ"ג]] (בהיותו בן 3) נפטרה אמו ואדמו"ר הזקן גידלו. ישן בחדר אדמו"ר הזקן בסמוך לארון הקודש ב'ד' אמות של תורה. | ||
אדמו"ר הזקן היה מכסהו בטליתו לתקיעת שופר עד גיל 9 ולברכת כוהנים עד החתונה | אדמו"ר הזקן היה מכסהו בטליתו לתקיעת שופר עד גיל 9 ולברכת כוהנים עד החתונה. | ||
כבר בשנת תקס" | כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס. | ||
בהיותו בגיל 8 הציע אדמו"ר הזקן לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש"י ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף. | |||
עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל בר מצווה קבע אדמו"ר הזקן זמנים מיוחדים ללמוד עמו קבלה ו[[דא"ח]]. | |||
==חתונתו== | ==חתונתו== | ||
בחורף | בחורף התחתן בליאדי עם הרבנית חיה מושקא, ביתו של אדמו"ר האמצעי. | ||
כשלוש שנים לאחר נישואיהם, בשנת [[תקס"ז]] ביקש אדמו"ר הזקן מהרבנית חיה מושקא להביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (אחיו) ולרבי [[פינחס רייזעס]] וביקשם לענות "אמן" על ברכת "שהחיינו". | כשלוש שנים לאחר נישואיהם, בשנת [[תקס"ז]] ביקש אדמו"ר הזקן מהרבנית חיה מושקא להביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (אחיו) ולרבי [[פינחס רייזעס]] וביקשם לענות "אמן" על ברכת "שהחיינו". | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע נגלה, ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), וביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". | בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע נגלה, ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), וביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". | ||
==קודם הנשיאות== | |||
הצמח צדק כיהן כראש הישיבה בישיבתו של אדמו"ר האמצעי והיה סמוך על שולחן חותנו. היות וסבר שיש להתפרנס ממלאכה ולא מהתורה את כל הכסף שקיבל כנדוניה בסך כ - 300 רובל החליט להשקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. | |||
כשותף לקח יהודי בשם ר' נחמיה שהיה מוסר שיעור בישיבה. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים באחד הלילות בסוגיה עמוקה במיוחד עד שהדוד בו נמצא חומר הגלם החל לבעור ובקושי הצליחו השניים להציל את עצמם וכל המפעל עלה באש. | |||
הצמח צדק החליט לעסוק במלאכת הנגרות אך בחצר הרבי לא רצו להרשות שה"צמח צדק" יעסוק בכל מלאכה ומינוהו למלמד. | |||
בשנת [[תקס"ו]] מסר אדמו"ר הזקן לידיו ולידי דודו זקנו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|מהרי"ל מיאנאוויץ]] את השאלות, בהלכה למעשה המתקבלות, על מנות לענות עליהם, אחרי הראותם התשובה לרבנו הזקן לביקורת. | |||
בשנת [[תק"ע]] מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]] את ההתעסקות בעניני הכלל. | |||
ב[[אדמו"ר הזקן#מלחמת צרפת רוסיה|מלחמת צרפת רוסיה]] ברח יחד עם רבינו הזקן, ונוכח בשעת פטירת רבינו הזקן, (בדרושיו בדרך מצוותיך, נמצאים עניינים אותם שמע מאדמו"ר הזקן בימים אלו). לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן משנת [[תקע"ד]] עד שנת [[תקפ"ז]] התבודד ולמד בהתמדה גדולה. | |||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||
| שורה 73: | שורה 88: | ||
לאחר שסיים ה”צמח צדק” את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך לביתו, ליווהו בריקודים ובשמחה רבה. | לאחר שסיים ה”צמח צדק” את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך לביתו, ליווהו בריקודים ובשמחה רבה. | ||
== | ==נשיאותו== | ||
ייסד ישיבה גדולה ב[[ליובאוויטש]]. ובעתים קבועים, תכופים ביותר בשנים הראשונות לנשיאותו, הי' מוסר שיעורים ומבאר בענין או סוגיא לפני האברכים המצוינים שלמדו בישיבה. בנו הרה"ג הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] הי' ראש המגידי שיעור וחתן הצ"צ הרה"ג הרב [[לוי יצחק זלנוביץ (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] היה מן הבוחנים. | |||
נמצא כתב יד כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שהעתיק מכתב יד קודש אביו הצ"צ, אשר החליט ללמוד בכל יום שש שעות בלילה בעמידה נגלה. ותודה לא-ל שקיים ועבר על הש"ס בבלי, ירושלמי וארבעה חלקי שו"ע בעיון. | |||
מאז החלה תקופת עבודת הצבא ליהודים וגזירת ה"קנטוניסטים והחוטפים" (היו חוטפים את ילדי ישראל ומוסרים אותם לפקידי הצבא. הילדים היו נשלחים לכפרים ולמקומות הרחוקים, שם היו משתדלים בכמה תחבולות ואמצעים להעבירם על דתם, זמן השירות בצבא היה עשרים וחמש שנה. ילדים אלו היו נקראים קנטוניסטים) היה שולח בחשאי אל כל הקהלות בפלכים הסמוכים, כי יבערו את החוטפים מעדתם ויחרימום, ע"פ ציוויו היו נוסעים אנשים מיוחדים לחזק את לב העובדים בצבא שישמרו את התורה והמצוה וכן הי' שולח שלוחים לפדות את הילדים שנחטפו. כל פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות. | |||
בשנת תקצ"ז הדפיס את ה"[[תורה אור]]" דרושי רבנו הזקן כלשונו: "אשר זה כמה שנים אשר אספתי ולקטתי אחד אחד כתבי קדש הנ"ל". | |||
ע"פ בקשת אנ"ש, בשנת [[תקצ"ח]] ביקר בפלכי [[מאהילוב]], [[מינסק]], [[ווילנא]] וחזר דרך פלך [[וויטעבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]], ומאז היו באים המתנגדים בשאלות ותשובות הלכתיות וכן בדיונים. ביקור זה גרם להשקטת המחלוקת של המתנגדים. | |||
בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. | |||
בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון ע"ד החוקים השייכים אל בנ"י ובפרט בנוגע לשאלת החנוך, והוא נבחר להיות אהד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחנוך על טהרת הקדש - בתוקף גדול. הרבה פעמים, בזמן ההתאספות, נאסר בעד מחאותיו. הנמרצות, אבל סוף סוף נתמלאו דרישותיו. | |||
בשנת [[תר"ה]] הדפיס את ה"[[לקוטי תורה]]" דרושי אדמו"ר הזקן עם ביאורים והגהות שלו. | |||
ייסד את העיירה [[שעדרין]] שכל תושביה היו חסידי חב"ד. | ייסד את העיירה [[שעדרין]] שכל תושביה היו חסידי חב"ד. | ||
| שורה 83: | שורה 114: | ||
בחודש כסלו שנת תר"כ חלה מאד והיה חולה יותר משש שנים עד להסתלקותו. חצי שנה לפני ההסתלקות היה קשה עליו הדיבור, אבל ראו ממנו גילויים נעלים. | בחודש כסלו שנת תר"כ חלה מאד והיה חולה יותר משש שנים עד להסתלקותו. חצי שנה לפני ההסתלקות היה קשה עליו הדיבור, אבל ראו ממנו גילויים נעלים. | ||
לאחר ש[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק|הרבנית]] נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ה'תרכ"א, אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה". מאז פטירתה הצ"צ הפסיק לקבל ליחידות, | לאחר ש[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק|הרבנית]] נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ה'תרכ"א, אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה". מאז פטירתה הצ"צ הפסיק לקבל ליחידות, | ||
ימים מועטים לפני ההסתלקות נחלש מאד, הזמינו את הרופא של ליובאוויטש ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו נרעשים מאד וכל היום אמרו תהילים, והוסיפו לשמו את השם "מאיר". | ימים מועטים לפני ההסתלקות נחלש מאד, הזמינו את הרופא של ליובאוויטש ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו נרעשים מאד וכל היום אמרו תהילים, והוסיפו לשמו את השם "מאיר". | ||
לעת ערב של י" | לעת ערב של י"ב ניסן תרכ"ו אמרו שהוטב מצבו, אבל אחר זמן קצר ראו שאין תקוה. השמש ר' [[השמש חיים בער]] שהטה את אזנו שמע שאומר "למען ירבו ימיכם". | ||
בשעה 11 בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. בשעה 12 וחצי אחר חצות הלילה יצא משפמו כמין זיעה ועלתה נשמתו הטהורה השמיימה ומנוחתו כבוד בליובאוויטש. | בשעה 11 בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי י"ג ניסן בשעה 12 וחצי אחר חצות הלילה יצא משפמו כמין זיעה ועלתה נשמתו הטהורה השמיימה ומנוחתו כבוד בליובאוויטש. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||