ביעור חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף

ולפני זמן הביעור היה מועיל לכאורה לבטלו בליבו ולהפקירו אלא שחכמים גזרו שביטול בלב לבד לא יועיל מחשש שמא לא יגמור בליבו לגמרי לבטלו וכן שמא לאחרי שיבטלו ימצאנו באמצע החג וישכח ויאכלהו. גזרו חז"ל שעל האדם לבער את כל החמץ שברשותו ו[[בדיקת חמץ|לחפש אחריו]] ולבערו.

הרבי מבאר{{הערה|1='''[[לקוטי שיחות]]''' [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/4/1/65&search=%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%A5 פרשת וירא].}}, כי במצות ביעור חמץ, כל זמן שעוסק בביעורו עד שנתבער בפועל אינו עובר על מצות תשביתו. דזהו גדר המצוה - לעשות מה שביכולתו לבער החמץ, ואם מתעסק בזה ה"ה עוסק בקיום המצוה.