27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]] | [[תמונה:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]] | ||
'''חסידות סלונים''' קמה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'[[תרי"ח]]), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, [[יסוד העבודה]], העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון '''באר אברהם''' על התורה, '''חסד לאברהם''', העוסק בענייני [[קבלה]], '''באר אברהם''' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883). | '''חסידות סלונים''' קמה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'[[תרי"ח]]), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, [[יסוד העבודה]], העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון '''באר אברהם''' על התורה, '''חסד לאברהם''', העוסק בענייני [[קבלה]], '''באר אברהם''' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883). |