האר"י: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 821 בתים ,  24 בנובמבר 2009
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה'''אריז"ל''' (או '''האר"י''') - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק (אשכנזי לוריא) '''ז"ל'''). מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו.
האר"י נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלש.
== תולדותיו ==
== תולדותיו ==
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.
שורה 7: שורה 10:
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.
==תורתו==
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")
*עץ חיים
*שער הכוונות
*שער מאמרי רשב"י
*ליקוטי תורה
*שער מאמרי רז"ל
*מבוא שערים


== האריז"ל בתורת חב"ד ==
== האריז"ל בתורת חב"ד ==
שורה 23: שורה 35:
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.


== ספריו ==
== פיוטיו ==
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".


[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

תפריט ניווט