497
עריכות
ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אנעים זמירות''' הינו ניגון מלא רגשי געגועים וכוסף ה[[נשמה]] לדבקותה ב[[אלוקים]] חיים. | '''אנעים זמירות''' הינו ניגון מלא רגשי געגועים וכוסף ה[[נשמה]] לדבקותה ב[[אלוקים]] חיים. | ||
מילות הניגון (מתוך פיוט "[[שיר הכבוד]]" הנהוג בקהילות אשכנז): "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך". | מילות הניגון (מתוך פיוט "[[שיר הכבוד]]" הנהוג בקהילות אשכנז): {{ציטוטון|"אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך"}}. | ||
==היסטורית הניגון== | ==היסטורית הניגון== | ||
[[הרבי]] לימד ניגון זה בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשכ"ב]]{{הערה|{{היברובוקס דף||שיחות קודש תשכ"ב|4589||70}}}}. לאחר ההקפות אמר הרבי שלניגון זה יש הקדמה וסיפור. ההקדמה: [[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס את הפיוט "שיר הכבוד" לסידורו אך בכל-זאת בפיוט זה גלום עניין נעלה כמבואר בתורת ה[[קבלה]]. והסיפור{{הערה|תרגום מדברי הרבי באידיש, לא מוגה}}: הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. ב[[עיירה]] אחת, כשהגיעו למחרת יום כיפור להתפלל, הם מצאו [[חסידי פולין|חסיד פולין]], רוקד מסביב ל{{מונחון|עמוד|עמוד התפילה}} את הניגון של "שיר הכבוד". והוא היה כל כך שקוע בכך, שבמשך כל הלילה הוא שר ורקד כך, עד ששכח לגמרי שהוא צריך לשבור את הצום. | [[הרבי]] לימד ניגון זה בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשכ"ב]]{{הערה|{{היברובוקס דף||שיחות קודש תשכ"ב|4589||70}}}}. לאחר ההקפות אמר הרבי שלניגון זה יש הקדמה וסיפור. ההקדמה: [[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס את הפיוט "שיר הכבוד" לסידורו אך בכל-זאת בפיוט זה גלום עניין נעלה כמבואר בתורת ה[[קבלה]]. והסיפור{{הערה|תרגום מדברי הרבי באידיש, לא מוגה}}: הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. ב[[עיירה]] אחת, כשהגיעו למחרת יום כיפור להתפלל, הם מצאו [[חסידי פולין|חסיד פולין]], רוקד מסביב ל{{מונחון|עמוד|עמוד התפילה}} את הניגון של "שיר הכבוד". והוא היה כל כך שקוע בכך, שבמשך כל הלילה הוא שר ורקד כך, עד ששכח לגמרי שהוא צריך לשבור את הצום. | ||