27,062
עריכות
מונטריאול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ריי"ץ" ב־"ריי"צ"
מ (החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ריי"ץ" ב־"ריי"צ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]] | [[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]] | ||
ההגירה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי" | ההגירה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקיבלו ויזות, הרי הם - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]]. | ||
את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. | את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. | ||
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; התלמידים השתכנו באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט' חשוון שולח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח); במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. | למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; התלמידים השתכנו באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט' חשוון שולח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר ([[אגרות קודש]] הריי"צ ח"ו ע' מח); במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. | ||
עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי" | עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"צ שלח מכתב כי ת"ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים. | ||
ביום ט"ו כסלו תש"ד, התקיימה [[חנוכת הבית]] לבנין שנקנה עבור הישיבה, בהשתתפות [[הרש"ג]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע למונטריאול במיוחד לכבוד החגיגה כשלוחו האישי. | ביום ט"ו כסלו תש"ד, התקיימה [[חנוכת הבית]] לבנין שנקנה עבור הישיבה, בהשתתפות [[הרש"ג]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע למונטריאול במיוחד לכבוד החגיגה כשלוחו האישי. | ||