יוסף יהודא מרטון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מוזיקאל" ב־"מוזיקל"
מ (החלפת טקסט – "מוסיק" ב־"מוזיק")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "מוזיקאל" ב־"מוזיקל")
שורה 13: שורה 13:
כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.
כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.


לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת בית הספר הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוזיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור ל[[מדינת ישראל]].
לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת בית הספר הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוזיקליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור ל[[מדינת ישראל]].


==התקרבותו לחב"ד==
==התקרבותו לחב"ד==
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]].
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]].


בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.
בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

תפריט ניווט