27,062
עריכות
ברית המועצות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ק. וו." ב־"ק.וו."
מ (החלפת טקסט – "קזחסטאן" ב־"קזחסטן") |
מ (החלפת טקסט – "ק. וו." ב־"ק.וו.") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. בנוסף נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. | בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. בנוסף נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. | ||
צורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק. וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תשנ"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ"ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. | צורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תשנ"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ"ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חדרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|1=את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה. | [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חדרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|1=את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]]. | ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]]. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}. | בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}. | ||
==בתקופת מלחמת העולם השנייה== | ==בתקופת מלחמת העולם השנייה== | ||