יוסף יהודא מרטון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ביה"ס" ב־"בית הספר"
מ (החלפת טקסט – "[[קרית" ב־"[[קריית")
מ (החלפת טקסט – "ביה"ס" ב־"בית הספר")
שורה 13: שורה 13:
כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.
כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.


לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור ל[[מדינת ישראל]].
לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת בית הספר הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור ל[[מדינת ישראל]].


==התקרבותו לחב"ד==
==התקרבותו לחב"ד==
שורה 22: שורה 22:
בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרבותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.
בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרבותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.


בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.
בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של בית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.


הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.
הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

תפריט ניווט