27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"
מ (החלפת טקסט – "זהב " ב־"זהב ") |
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2") |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
כעין דיון זה מובא גם במדרש שיר השירים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=37460&st=%u05DE%u05EA%u05D1%u05E9%u05D9%u05DC שיר השירים רבה פרשה ז, יג].}} | כעין דיון זה מובא גם במדרש שיר השירים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=37460&st=%u05DE%u05EA%u05D1%u05E9%u05D9%u05DC שיר השירים רבה פרשה ז, יג].}} | ||
אמנם שם מובא שתוכן איסור ההשתתפות בסעודה הוא מפני "שאכלו מתבשילי הגויים". אמנם התמיהות על כך רבות{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=5 מנות הלוי בהקדמה].}}{{הערה|פירוש האלשיך למגילה (א, ח) ועוד.}}:לא | אמנם שם מובא שתוכן איסור ההשתתפות בסעודה הוא מפני "שאכלו מתבשילי הגויים". אמנם התמיהות על כך רבות{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=5 מנות הלוי בהקדמה].}}{{הערה|פירוש האלשיך למגילה (א, ח) ועוד.}}:לא ייתכן שעל איסור מאכלות אסורים יתחייבו 'כליה'? מה גם שעל פי דרשת חז"ל{{הערה|מגילה יב, א וראה גם אסתר רבה פרשה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|מגילה א, ח.}}"כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" היו בסעודה מאכלים כשרים כרצון [[מרדכי היהודי]] ולא הוכרחו כלל לאכול באיסור ואכן לשונם של תלמידי ה[[רשב"י]] הוא ש"נהנו" ולא שאכלו איסורים. במדרשים שונים{{הערה|ראה אסתר רבה ז, יח. וראה מגילת סתרים על פרק א פסוק ב.}} מובא כי בשעת הסעודה קלקלו בזנות. | ||
במפרשים מבואר{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} כי לבד החטא שבעצם ההשתתפות, עיקר החטא הוא שההשתתפות הייתה מתוך הנאה מתוך תחושה של כבוד ושייכות לסעודה. הרבי מוסיף ומבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&st=&pgnum=182&hilite= לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים א'].}}: כי חיוב הכליה בעקבות מעשה זה לא היה כעונש על חטא, אלא תוצאה ישירה ממעשיהם. על פי טבע ליהודים באותה התקופה לא היה זכות קיום, המלך אחשוורוש שלט בכל העולם, שרו הגדול והחשוב ביותר היה המן ששנא יהודים בכל מאודו. ולמרות זאת היות וקיום היהודים אינו על פי טבע רק באופן ניסי לא יכל המן להם, אולם בעת שנהנו מסעודת הרשע והחשיבו את מציאותו (משום ששכחו כי יהודי נעלה יותר מהנהגת הטבע ואדרבה החשיבו ונתנו עליונות לשליטת אומות העולם.{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות חלק מו עמוד 156 ואילך (פורים תשכ"ו).}}), מעשה זה נוגד להשגחה המיוחדת שעליהם ו'בדרך ממילא' השליטו עליהם את דרכי הטבע ושלטה בהם גזירת המן ואחשוורוש{{הערה|ראה גם תורת מנחם התוועדויות חלק מט עמוד 196 ואילך (פורים תשכ"ז).}}. | במפרשים מבואר{{הערה|שם=מנות הלוי הקדמה}} כי לבד החטא שבעצם ההשתתפות, עיקר החטא הוא שההשתתפות הייתה מתוך הנאה מתוך תחושה של כבוד ושייכות לסעודה. הרבי מוסיף ומבאר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&st=&pgnum=182&hilite= לקוטי שיחות חלק ל"א, שיחת פורים א'].}}: כי חיוב הכליה בעקבות מעשה זה לא היה כעונש על חטא, אלא תוצאה ישירה ממעשיהם. על פי טבע ליהודים באותה התקופה לא היה זכות קיום, המלך אחשוורוש שלט בכל העולם, שרו הגדול והחשוב ביותר היה המן ששנא יהודים בכל מאודו. ולמרות זאת היות וקיום היהודים אינו על פי טבע רק באופן ניסי לא יכל המן להם, אולם בעת שנהנו מסעודת הרשע והחשיבו את מציאותו (משום ששכחו כי יהודי נעלה יותר מהנהגת הטבע ואדרבה החשיבו ונתנו עליונות לשליטת אומות העולם.{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות חלק מו עמוד 156 ואילך (פורים תשכ"ו).}}), מעשה זה נוגד להשגחה המיוחדת שעליהם ו'בדרך ממילא' השליטו עליהם את דרכי הטבע ושלטה בהם גזירת המן ואחשוורוש{{הערה|ראה גם תורת מנחם התוועדויות חלק מט עמוד 196 ואילך (פורים תשכ"ז).}}. | ||