סיום מסכת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 16 בתים ,  8 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל"
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|")
מ (החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל")
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:ברוין סיום.jpg|200px|thumb|left|הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עורך סיום ב[[770]]]]
[[קובץ:ברוין סיום.jpg|200px|thumb|שמאל|הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עורך סיום ב[[770]]]]
'''סיום מסכת''' (נקרא בקיצור '''סיום''') הוא אירוע חגיגי ש[[מנהגי ישראל|מנהג ישראל]] לקיימו בעת סיום [[לימוד התורה|לימודה]] של מסכת ב[[גמרא]]. נהוג לערוך [[סעודת מצווה|סעודה]] גדולה לכבוד המאורע.
'''סיום מסכת''' (נקרא בקיצור '''סיום''') הוא אירוע חגיגי ש[[מנהגי ישראל|מנהג ישראל]] לקיימו בעת סיום [[לימוד התורה|לימודה]] של מסכת ב[[גמרא]]. נהוג לערוך [[סעודת מצווה|סעודה]] גדולה לכבוד המאורע.


==מנהג הסיום==
==מנהג הסיום==
[[קובץ:סיום רחובות.jpg|200px|thumb|left|סעודת סיום בשיעור ש"ס, קהילת חב"ד [[רחובות]]]]
[[קובץ:סיום רחובות.jpg|200px|thumb|שמאל|סעודת סיום בשיעור ש"ס, קהילת חב"ד [[רחובות]]]]
נוהגים בעת סיום מסכת ב[[גמרא]] להשאיר מעט מסיום המסכת, ולסיים אותה ברבים. נהוג לקיים חגיגה לכבוד הסיום, כשם שבעת סיום ה[[תורה שבכתב]] והתחלתה מידי שנה שמחים ביום [[שמחת תורה]].
נוהגים בעת סיום מסכת ב[[גמרא]] להשאיר מעט מסיום המסכת, ולסיים אותה ברבים. נהוג לקיים חגיגה לכבוד הסיום, כשם שבעת סיום ה[[תורה שבכתב]] והתחלתה מידי שנה שמחים ביום [[שמחת תורה]].


שורה 59: שורה 59:


==הדרן==
==הדרן==
[[קובץ:5כד טבת תשיב.jpg|200px|thumb|left|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[כ"ד טבת]] [[תשי"ב]]; סיום הש"ס על ידי הרב [[מאיר אשכנזי]], לאחריו אמר הרבי 'הדרן' מפורסם]]
[[קובץ:5כד טבת תשיב.jpg|200px|thumb|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[כ"ד טבת]] [[תשי"ב]]; סיום הש"ס על ידי הרב [[מאיר אשכנזי]], לאחריו אמר הרבי 'הדרן' מפורסם]]
מנהג רבים מישראל ובראשם גדולי ישראל בכל הדורות האחרונים, להשמיע במעמד זה [[פלפול]] בסגנון מיוחד, המכונה בשם "הדרן", על שם הנוסח הנאמר בסיום מסכת "הדרן עלך"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=313 שיחת י"א ניסן תשמ"ה].}}. בפלפול מקשרים בין התוכן שבתחילת המסכת לסיומה, על יסוד הביטוי "מתכיפין התחלה להשלמה"{{הערה|שם=מרשות}}.
מנהג רבים מישראל ובראשם גדולי ישראל בכל הדורות האחרונים, להשמיע במעמד זה [[פלפול]] בסגנון מיוחד, המכונה בשם "הדרן", על שם הנוסח הנאמר בסיום מסכת "הדרן עלך"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=313 שיחת י"א ניסן תשמ"ה].}}. בפלפול מקשרים בין התוכן שבתחילת המסכת לסיומה, על יסוד הביטוי "מתכיפין התחלה להשלמה"{{הערה|שם=מרשות}}.


שורה 69: שורה 69:


==עריכת סיום בזמנים שונים ==
==עריכת סיום בזמנים שונים ==
[[קובץ:סיום מהמ.jpeg|200px|thumb|left|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]
[[קובץ:סיום מהמ.jpeg|200px|thumb|שמאל|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]
===בערב פסח===
===בערב פסח===
[[בכור|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטלת על כל בכור. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לסיים מסכת בערב פסח ובנוסף לכך לשמוע סיום מאדם נוסף, ובכל זאת היה מתענה{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז. [[לקוטי סיפורים]] עמ' רסב. וראה אגרות-קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ד עמוד רטו.}}. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]}}.
[[בכור|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטלת על כל בכור. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לסיים מסכת בערב פסח ובנוסף לכך לשמוע סיום מאדם נוסף, ובכל זאת היה מתענה{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז. [[לקוטי סיפורים]] עמ' רסב. וראה אגרות-קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ד עמוד רטו.}}. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]}}.

תפריט ניווט