27,062
עריכות
טרקסין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "לכשעצמ" ב־"כשלעצמ"
מ (החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה") |
מ (החלפת טקסט – "לכשעצמ" ב־"כשלעצמ") |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בתוספות מקשה למה היו צריכים לעשות שני פרוכות, ולא פרוכת אחת עבה, ומתרץ שמלשון הפסוק "והבדילה" וכו' משמעש שמיד אחרי עביה של הפרוכת יתחיל קדושת קודש הקדשים, ולכן בפרוכת עביה לא היה תנאי זה מתקיים. אך מלשון [[הרמב"ם]] אין משמע כן, כי הוא סובר שהאמה היתה בין שני הפרוכות, ואילו הפורכות עצמן היו בתוך שטחי הקודש וקודש הקדשים. | בתוספות מקשה למה היו צריכים לעשות שני פרוכות, ולא פרוכת אחת עבה, ומתרץ שמלשון הפסוק "והבדילה" וכו' משמעש שמיד אחרי עביה של הפרוכת יתחיל קדושת קודש הקדשים, ולכן בפרוכת עביה לא היה תנאי זה מתקיים. אך מלשון [[הרמב"ם]] אין משמע כן, כי הוא סובר שהאמה היתה בין שני הפרוכות, ואילו הפורכות עצמן היו בתוך שטחי הקודש וקודש הקדשים. | ||
בשונה מהמשכן שהיה בנין עראי, וגם הפרוכות היתה ענין של עראי ומחיצה בלבד, בבית המקדש הוא היה ענין | בשונה מהמשכן שהיה בנין עראי, וגם הפרוכות היתה ענין של עראי ומחיצה בלבד, בבית המקדש הוא היה ענין כשלעצמו, וכמוכח מהפסוקים שהוא נקרא בשם "דביר". הרבי מסביר שמכיון שקודש הקדשים היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש שקדושתו נפרדת לאין ערוך מהקדושות האחרות, היה הדביר בכעין ממוצע בין הקודש לקודש הקדשים שזה היה הכותל, ובמקדש שני המקום של שני הפרוכות. הרבי מוסיף עוד, שבעיקר הרי זה נוגע להגברא: בכדי ליכנס לקודש הקדשים, מקום הכי מקודש "שאין נכנס שם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה", מתאים וצריך להיות הפסק ועכבה לפני הכניסה. | ||
הרמב"ם סובר, שגם בבית שני שלא עשו כותל, היו חייבים להניח אמה זו של מקום ה"דביר", שזהו אחד מגדרי "בית המקדש", שצריך להיות מקום בפני עצמו - רוחב אמה - בין קודש וקודש הקדשים. וענין זה מדוייק בלשון [[הרמב"ם]] בהלכה זו, שכתב "ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד [[קדש הקדשים]] ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון" - דלכאורה אריכות לשון [[הרמב"ם]] "כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" מיותרת - אלא שבזה בא ללמדנו, שגדר של [[בית המקדש]] מחייב להניח אמה זו. | הרמב"ם סובר, שגם בבית שני שלא עשו כותל, היו חייבים להניח אמה זו של מקום ה"דביר", שזהו אחד מגדרי "בית המקדש", שצריך להיות מקום בפני עצמו - רוחב אמה - בין קודש וקודש הקדשים. וענין זה מדוייק בלשון [[הרמב"ם]] בהלכה זו, שכתב "ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד [[קדש הקדשים]] ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון" - דלכאורה אריכות לשון [[הרמב"ם]] "כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" מיותרת - אלא שבזה בא ללמדנו, שגדר של [[בית המקדש]] מחייב להניח אמה זו. | ||