27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
מ (החלפת טקסט – "כמו"כ" ב־"כמו כן") |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
ר' אבא היה ילד שמח והיו לו כשרונות נעלים, בבר מצוותו אמר [[פלפול]] בחריפות והפליא את שומעיו בדרוש על הפסוק "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא", שנתיים שקד בספרי מוסר כמו ארחות צדיקים וכדומה. | ר' אבא היה ילד שמח והיו לו כשרונות נעלים, בבר מצוותו אמר [[פלפול]] בחריפות והפליא את שומעיו בדרוש על הפסוק "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא", שנתיים שקד בספרי מוסר כמו ארחות צדיקים וכדומה. | ||
במשך הזמן שמע על ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]], אך שמע [[הבעל שם טוב]] לא נתקרב אל ליבו ולכן לא נתקרב אליהם, אך פעם בא [[תלמיד חכם]] גדול ללון בבית הכנסת אורחים של אביו ובהתנהגותו שבה את לבו הצעיר של אבא, ובדברו עימו שמע בפעם הראשונה על מידותיו של הקב"ה, ושגם יהודי פשוט מתקבל תפילתו כ[[קרבן עולה|עולה]] וזבח, כמו | במשך הזמן שמע על ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]], אך שמע [[הבעל שם טוב]] לא נתקרב אל ליבו ולכן לא נתקרב אליהם, אך פעם בא [[תלמיד חכם]] גדול ללון בבית הכנסת אורחים של אביו ובהתנהגותו שבה את לבו הצעיר של אבא, ובדברו עימו שמע בפעם הראשונה על מידותיו של הקב"ה, ושגם יהודי פשוט מתקבל תפילתו כ[[קרבן עולה|עולה]] וזבח, כמו כן סיפר לו על הרב ר' [[אברהם קאליסקער]], ואבא התלהב מאוד מדבריו עד שביום אחד יצא מהבית בלי להודיע ויצא ל[[קאליסק]], שם מצא את החסידים מתפללים ב[[יראה]] גדולה ושמחים בעבודת הבורא, גם למד שם על עבודת ה[[חסידות]] וראה ששם העבודה הייתה בנויה על [[ענווה]] וביטול היש. | ||
שם היה שנה שלימה ואחר כך אמר שאהב מאוד את הדברי תורה, אך את העבודות לא יכל לקבל, כי הם לא נשאו את ליבו. | שם היה שנה שלימה ואחר כך אמר שאהב מאוד את הדברי תורה, אך את העבודות לא יכל לקבל, כי הם לא נשאו את ליבו. | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
שם ב[[קאליסק]] נתוודע לרבי [[מנחם מנדל מהאראדאק]] (המכונה ר' מענדעלי וויטעפסקער) ו[[אדמו"ר הזקן]], ב[[שבת מברכים]] [[אלול]] באחת השנים נסע ר' [[אברהם קאליסקער]] ל[[הורודוק]] , ור' אבא נסע איתו, ונשאר שם לג' חודשים, שם מצא אברכים ובחורים עובדי ה' ומאריכים בתפילה ב[[התבוננות]] בפירוש המילות, ושם גם ראה עבודה בשיפלות והצנע לכת, והיה הכל במתינות ובדרכי נועם, ולא בהתפעלות. | שם ב[[קאליסק]] נתוודע לרבי [[מנחם מנדל מהאראדאק]] (המכונה ר' מענדעלי וויטעפסקער) ו[[אדמו"ר הזקן]], ב[[שבת מברכים]] [[אלול]] באחת השנים נסע ר' [[אברהם קאליסקער]] ל[[הורודוק]] , ור' אבא נסע איתו, ונשאר שם לג' חודשים, שם מצא אברכים ובחורים עובדי ה' ומאריכים בתפילה ב[[התבוננות]] בפירוש המילות, ושם גם ראה עבודה בשיפלות והצנע לכת, והיה הכל במתינות ובדרכי נועם, ולא בהתפעלות. | ||
בחודש השלישי לשהותו בהארדאק בא ה[[אדמו"ר הזקן]] עם חסידיו לשבות אצל ר' מנדל, והיושבים בהארדאק שמחו לבואו, על היות רבי מנחם מנדל עושה לכבודו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שולחן אף בימות החול, וכמו | בחודש השלישי לשהותו בהארדאק בא ה[[אדמו"ר הזקן]] עם חסידיו לשבות אצל ר' מנדל, והיושבים בהארדאק שמחו לבואו, על היות רבי מנחם מנדל עושה לכבודו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שולחן אף בימות החול, וכמו כן ביאר להם את הדרוש של ר' מנדל ב[[שבת]] ההוא, שמחמת עומקם של דברים לא ירדו לסוף דעתו, ואז החליט אבא לנסוע לליאזנא, ושם למד את כללי החסידות. | ||
נשאר בליאזנא למשך 8 חודשים ואז חזר לאביו, אביו שנהנה מהדברים שהביא בנו נסע אף הוא לליאזנא ואז נתקרב ל[[תורת החסידות]] (עיין ערך ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]]). | נשאר בליאזנא למשך 8 חודשים ואז חזר לאביו, אביו שנהנה מהדברים שהביא בנו נסע אף הוא לליאזנא ואז נתקרב ל[[תורת החסידות]] (עיין ערך ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]]). |