|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| == הרמח"ל ==
| | '''הרמח"ל''', רבי משה חיים לוצאטו, מקובל איטלקי שדרכו בקבלה עוררה סערה גדולה. |
|
| |
|
| הרמח"ל, בשמו רבי משה חיים לוצאטו | | הרמח"ל ריכז סביבו בשנות צעירותו חבורת צעירים גדולה, והחל ללמדם קבלה. דרכם בלימוד ה[[קבלה]] עוררה סערה גדולה כיוון שהיא כעין דרך חדשה, שונה במקצת מה[[זוהר]]. יחד עם זאת, בנה הרמח"ל לאנשיו דרך חדשה בעבודת ה'. הוא ואנשיו לא נשאו אישה, לא גדילו [[זקן]] והתנגדו לטבילה ב[[מקווה]]. חכמי העיר [[ונציה]] החרימו אותו. הם החתימו אותו על מכתב בו הוא פורש מלימוד הקבלה. הרמח"ל החל לעסוק בתורת הדקדוק ובמוסר. |
|
| |
|
| http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/13/Moshe_Chaim_Luzzatto_%28ramhal%29_-_Wall_painting_in_Acre%2C_Israel.jpg/250px-Moshe_Chaim_Luzzatto_%28ramhal%29_-_Wall_painting_in_Acre%2C_Israel.jpg
| |
|
| |
|
| בעל ה[[מסילת ישרים]] (ספר מידות מפורסם מאוד המדריך יהודי ממשך מידה למידה עד לרוח הקודש ותחיית המתים)
| | רבותינו נשיאנו לא תמכו ברמח"ל, ולא ציטטו אותו, למעט [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] שציטטו אותו פעם אחת ותקפו את דבריו. |
|
| |
|
| הרמח"ל היה רב, מקובל, סופר ומשורר במאה ה18 | | הרב [[עדין אבן ישראל]] מספר כי ה[[הרבי]] אמר לו כי במחלוקת הרמח"ל תמכו [[רבותינו נשיאנו]] בחכמי ונציה נגד הרמח"ל. |
| והיה חי באיטליה ובעכו.
| |
| | |
| כיום אנשים נוהגים להתפלל בקיברו
| |
| | |
| | |
| http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0f/Ramhalkever.jpg/250px-Ramhalkever.jpg
| |
| | |
| | |
| ובבית הכנסת הרמח"ל
| |
| | |
| | |
| http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/Ramkhal.jpg/250px-Ramkhal.jpg
| |
|
| |
|
| | יחד עם זאת, כתב הרבי לחוקר שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לחקור גם את קבלתו. |
|
| |
|
| == מספריו == | | == מספריו == |
|
| |
|
| * אדיר במרום - פירוש עמוק לאידרא רבא, נמצא רק הפירוש לשני הדפים הראשונים של האדרא, כ-400 עמוד.
| | הרמח"ל כתב ספרים רבים, בין הידועים: מסילת ישרים, ספר מוסר. חוקר ומקובל, ספר קבלי המצוטט פעמיים בכתבי רבותינו. לשון לימודים וספר הדדוק - העוסקים בלשון ובדקדוק. |
| * מסילת ישרים - ספרו המפורסם ביותר של הרמח"ל. ספר מוסר המבוסס על מאמר במסכת עבודה זרה בדף כ.
| |
| * דרך השם - ספר המדבר על השקפה ויחס האדם לעולם על ידי קיום מצוות.
| |
| * דרך תבונות - ספר הדרכה מובנה בלימוד התלמוד. משוקעים בו כללי הלוגיקה.
| |
| * דעת תבונות - ספר דיונים בקבלה, בפרט בסודות ההשגחה והגאולה, ערוך כדו-שיח בן נשמה לשכל ערוך בלשון שאינה קבלית.
| |
| * ספר הכללים - ספר דעת תבונות ערוך כמהלך דברים (ולא כדו-שיח) בלשון קבלית.
| |
| * קל"ח פתחי חכמה - ספר יסודות בקבלה ערוך במאה שלושים ושמונה פרקים (בגימטריה קלח) ומכאן שמו. כל פרק פותח ב"התגלות" וממשיך בפירוש והסבר שלה.
| |
| * קנאת ה' צבאות - ספר הסברים בקבלה המסביר את הטעויות בשיטתו של שבתי צבי.
| |
| * דרך חכמה - תכלית לימוד תורה.
| |
| * משכני עליון - תאור של בית המקדש השלישי על פי הקבלה.
| |
| * מאמר הגאולה
| |
| * זוהר תנינא - "תנינא" = שני. ברובו אבד, מעין המשך לספר הזוהר.
| |
| * עשרה אורות
| |
| * פנות המרכבה
| |
| * האילן הקדוש - תמצית קבלת האר"י בלשון המשנה, ובדיוק רב.על אף קוצר הלשון, ניסוחי הספר מישבים סתירות בתורת האר"י.
| |
| * מאמר הוויכוח
| |
| * פתחי חכמה ודעת - כללים בקבלה. ערוך בלשון קצרה ודייקנית.
| |
| * בנין עולם
| |
| * סוד ה' ליראיו
| |
| * תקטו תפילות - תפילות שנמצאו בבית מדרשו, חלקם נראים כתרגום מארמית. על חלקם רמוז שמו של תלמידו יקותיאל גורדון.
| |
| * תיקונים חדשים - מקביל לתיקוני הזוהר (שנכתבו על הפסוק הראשון של התורה) על הפסוק האחרון של התורה. מכיל כ-70 תיקונים (פרקים).
| |
| * קיצור כוונות - מכיל סכום תמציתי של כוונת האר"י לתפילה ושיטה חדשה בכוונת התפילה.
| |
| * ספר עיקרי הדינים - לא נמצא. כנראה כללי פסיקה. ייתכן ונכתב עם רבי יעקב חזק.
| |
| * "מאמר העיקרים" - הינו מעין תמצית מספר "דרך ה'", מאמר העיקרים כולל בתוכו את י"ג עיקרי האמונה.
| |
| | |
| '''ספרי חול'''
| |
| | |
| * לשון לימודים - ספר ביכוריו, עוסק בתורת ה"מליצה" - עקרונות הכתיבה וההרצאה, בחלקו השני דן ביחס ללשון ומבליט את ייחודיותה של הלשון העברית.
| |
| * ספר ההגיון - דן בקיצור רב בכללי הלוגיקה ובישומה. כיום נדפס עם "לשון לימודים".
| |
| * ספר הדקדוק - ספר ביאורים והערות בדקדוק עברי נערך על ידי תלמידו, במהדורות החדשות מצורפת מהדורת צילום שלו בדרך תבונות.
| |
| | |
| '''מחזות:'''
| |
|
| |
|
| * מעשה שמשון
| | [[קטגוריה:אנשים הקשורים לחב"ד]] |
| * מגדל עוז או תומת ישרים
| |
| * לישרים תהילה - מחזה אלגורי על כוחות הנפש.
| |