משה ובר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  6 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה")
שורה 30: שורה 30:
לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים הרב ובר, בהוראת הרבי, את הדוכן ל[[הנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי, שמאות יהודים מניחים בו [[תפילין]] מדי יום. הרב ובר עצמו היה נוהג להקדיש שעות רבות במשך היום, על מנת להניח [[תפילין]] עם באי הכותל, ואף לשמור עימם על קשר. רבים מאלו פנו אליו כדי לקבל ממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.  
לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים הרב ובר, בהוראת הרבי, את הדוכן ל[[הנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי, שמאות יהודים מניחים בו [[תפילין]] מדי יום. הרב ובר עצמו היה נוהג להקדיש שעות רבות במשך היום, על מנת להניח [[תפילין]] עם באי הכותל, ואף לשמור עימם על קשר. רבים מאלו פנו אליו כדי לקבל ממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.  


כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד הרב ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה ל[[הר הבית]] בזמן הזה איסור [[כרת]]. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העליה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך, אותם מימן גם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|לפי עדות חתנו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, ברעיון ל[[אריה ארליך]], עיתון משפחה, [[י"ח מנחם אב]] [[תשע"ז]].}}.  
כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד הרב ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה ל[[הר הבית]] בזמן הזה איסור [[כרת]]. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העלייה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך, אותם מימן גם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|לפי עדות חתנו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, ברעיון ל[[אריה ארליך]], עיתון משפחה, [[י"ח מנחם אב]] [[תשע"ז]].}}.  


במשך מספר שנים החל מ[[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] יצא הרב ובר ועימו קבוצה מחסידי חב"ד מ[[ירושלים]] למרחק רב מהעיר, הם חזרו ברגל רק לאחר כניסת החג, וזאת לפי הוראה שהגיעה מהרבי שהיות ויש אפשרות להקריב [[קרבן פסח]], יש חשש כרת להיות בירושלים בערב פסח{{הערה|בשנת [[תשל"ה]] אמר הרבי שאין צורך לעשות כך, ואכן בשנים הבאות זה לא נעשה. ראה בערך [[קרבן פסח]] בהרחבה}}.
במשך מספר שנים החל מ[[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] יצא הרב ובר ועימו קבוצה מחסידי חב"ד מ[[ירושלים]] למרחק רב מהעיר, הם חזרו ברגל רק לאחר כניסת החג, וזאת לפי הוראה שהגיעה מהרבי שהיות ויש אפשרות להקריב [[קרבן פסח]], יש חשש כרת להיות בירושלים בערב פסח{{הערה|בשנת [[תשל"ה]] אמר הרבי שאין צורך לעשות כך, ואכן בשנים הבאות זה לא נעשה. ראה בערך [[קרבן פסח]] בהרחבה}}.

תפריט ניווט